א. קביעת סטנדרט התנהגות שסטייה ממנו מהווה רשלנות

ב. האם קביעת סטנדרט בדיקה נמוך ברפואה ציבורית לעומת רפואה פרטית מהווה רשלנות?

ג. חובת הזהירות של מכון מור כלפי המטופלים

ד. חובת גילוי מידע של הרופא

ה. היקף חובת הגילוי בדוקטרינת "ההסכמה מדעת" בשיטות המשפט השונות

ו. המצב המשפטי בישראל

א. האיבחון הקדם לידתי

ב. הפרעות גנטיות

ג.בדיקות גנטיות

ד. השלכות הבדיקות והאבחנות הגנטיות

ה. הייעוץ הגנטי

ו.המדיניות הרצויה באשר לבדיקות גנטיות ושימוש במידע גנטי?

ז.הפיקוח והמעקב אחר ההריון ונזק טרום מולד

ח. הטיפול בעובר

ט. עילות תביעה של מי שנפגע בנזק טרום מולד

3. אי גילוי קיומו של פגם מולד בבדיקת אולטראסאונד במהלך ההריון- היבטים מדיקוליגליים:

א. חובת הגילוי של הרופא המטפל כנגזרת של חובת הזהירות

ב. חובת הזהירות של הרופא הגניקולוג והמיילד כלפי האישה המטופלת

ג. הסיווג המשפטי של טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת

ד. העדר הסכמה לטיפול רפואי כעבירה פלילית

ה. העדר קבלת הסכמה לטיפול רפואי כעבירת משמעת

ו. העדר הסכמה רפואית כתקיפה (BATTERY)

ז. העדר הסכמה מדעת כהתרשלות

ח. העדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי כהפרת חובה חקוקה

ט. העדר הסכמה מדעת כהפרת חוזה

4. דיקור עין העובר במהלך בדיקת מי שפיר- היבטים מדיקוליגליים:

א. מטרת בדיקת מי שפיר

ב. הפרשנות הראויה של פסק הדין

ג. רשלנות רפואית בגין פגיעה בעובר

ד. מעמד העובר על פי דין

ה. ניגוד עניינים בין האם הפונדקאית והעובר

א. מטרת בדיקת מי שפיר

ב. הפרשנות הראויה של פסק הדין

ג. רשלנות רפואית בגין פגיעה בעובר

ד. מעמד העובר על פי דין

ה. ניגוד עניינים בין האם הפונדקאית והעובר

א. היקף ההסכמה מדעת של מטופל לטיפול רפואי

ב. התערבות כירורגית בגניקולוגיה

ג. חוסר הסכמה לטיפול רפואי – המעבר מעוולת התקיפה לעוולת הרשלנות

ד. היקף ההסכמה שאי קבלתה מהווה עוולה

ה. תחולת חוק זכויות החולה על הדין הישן

ו. דרכי ההוכחה של טיפול רפואי שניתן ללא בהסכמה

א. מבוא

ב. הפסקה מוקדמת של הריון

ג. השיטות להפסקת ההריון

ד. הסכמה מדעת להפסקת ההריון

ה. בחירת רופא בין אפשרויות טיפול חילופיות

ו.האם יש צורך במתאם בין עילת התביעה וחוות הדעת הרפואית?

ז.האם מוגבל הנתבע להגיש חוות דעת נגדית רק בתחום הרפואי בו תחם התובע את הפלוגתא בין הצדדים?

ח. מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש

ט. הגשת ספרות רפואית כראיה

א. זיהום של מי השפיר

ב. סוגיית האסכולות הרפואיות השונות

ג. קבילות דוחות ועדת חקירה

ד. המשקל הראייתי של ממצאי ועדת חקירה

ה. הצעת חוק הרופאים (הליכי בדיקת תלונות ואמצעי משמעת) (תיקוני חקיקה), התשנ"ח- 1998

ו. ועדת בקרה ואיכות לפי סעיף 22-23 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו1996-

ז. האיזון בין האינטרסים המתנגשים: חסיון ראיות מול גילוי אמת

ח. עדות שמועה וחיסיון ראיות במשפט

ט. חיסיון תכתובות פנימיות

י. חיסיון מסמכים שנמסרו למשרד הבריאות

יא. גילוי מסמכים וזכות התובע לעיין בממצאי דו"ח חקירה של הנתבעת

א. סיבוכים רפואיים בהריון ובלידה

ב. גורמי הסיכון והסיבות לשיתוק מוחין

ג. סיבות מטבוליות, גנטיות, טרום לידתיות בעובר וביילוד הגורמות ל– CP

ד. הפגיעה המוחית

ה. מצוקה עוברית ותשניק

ו. הערכת מצב העובר בהריון ובלידה

ח. הערכת הנזק לאחר הלידה וקביעת מועד התרחשות הנזק

ט. רשלנות רפואית בגניקולוגיה ומיילדות

יב. המעקב וההשגחה בלידה

יג. אופן סיום הלידה

יד. אי ביצוע של ניתוח קיסרי

טו. ציון אפגר כמשקף את טיב הטיפול בלידה

טז. הקשר הסיבתי

יז. הוכחת הקשר הסיבתי בין תשניק בלידה לבין פגיעת המוחין של היילוד

יח. יישום מבחן הסיכון בשאלת הקשר הסיבתי

יט. הוכחת הקשר הסיבתי באמצעות נתונים סטטיסטיים

כ. החלת דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה בשאלת הקשר הסיבתי במודלים של אי וודאות

א. גורמי סיכון בהריון ובלידה

ב. נקיטת אמצעי זהירות למניעת גורמי הסיכון הנ"ל – המבחן המשפטי

ג. העברת נטל הראיה כאמצעי משפטי לבירור הנסיבות שהביאו לנזק

ד. נטל ההוכחה והיפוך סדר הבאת הראיות

ה. נטל ההוכחה בהעדר רישום רפואי

ו. מהי רמת ההוכחה הנדרשת על מנת לסתור את חזקת הרשלנות ?

ז. העברת נטל ההוכחה במקרים של "נזק ראייתי"

ח. נזק ראייתי במצבים של אי וודאות

ההיבט הרפואי

א. הגדרת פרע כתפיים בלידה (Shoulder Dystocia)

ב. הנתונים החשובים לחיזוי היצרות כתפיים והנזק של שיתוק ע"ש ארב

ג. קביעת מדדים להערכת אפשרות של פכ"ב

ד. דרכי הטיפול וההתמודדות בפרע כתפיים בלידה

ה. תחלואת אם ויילוד בהתרחש פרע כתפיים בלידה

ההיבט המשפטי

ו. כיצד נבחן סטנדרט ההתנהגות בשלבי הלידה השונים?

ז. גורמי הסיכון להתרחשות פרע כתפיים בלידה

ח. בחינת חובת הזהירות לפי הסטנדרט הרפואי שהיה נהוג במועד האירוע

ט. הערכת הנזק לאחר פכ"ב