מספר הליך

שמות הצדדים

עילות התביעה

הכרעה בשאלת הרשלנות

הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי

הנזק

פיצויים שנפסקו

1.ע"א 67,81/66

בר חי נ' שטיינר

עוולת התקיפה- ניתוח קטינה ללא קבלת הסכמת האפוטרופוס.

ניקור דופן שלפוחית השתן.

רופא שנשאל מפורשות לגבי מידת הסיכון הכרוכה בטיפול רפואי, ואינו מגלה סיכון זה, יש יהיה חייב מעוולת התקיפה.

פיסטולה- ניקוב דופן השלפוחית והעברת זרימת השתן למעבר מלאכותי

כאב וסבל: 55,000 ל'

הוצאות משפט ושכ"ט

סה"כ: 66,835 ₪

2. ד"נ 25/66

בר-חי נ' שטיינר

חובת גילוי עובדות לקטינה בניתוח בשלפוחית השתן.

כשנשאל רופא על משמעותו של טיפול יש לגלות את הסיכונים. הסכמה הניתנת מחוסר ידיעה אינה הסכמה.

יש להעמיד את החולה בפני הברירה על מנת שתהיה שותפה בבחירה שגרמה לנזק.

פיסטולה- ניקוב דופן השלפוחית והעברת זרימת השתן למעבר מלאכותי

כאב וסבל: 55,000 ₪

הוצאות משפט ושכ"ט

סה"כ: 66,835 ₪

. ע"א 552/66

צביה לויטל נ' מרכז קופ"ח

רשלנות בניתוח

הדבר מדבר בעד עצמו

מאי-הצלחת הניתוח או מנזק לא ניתן להסיק על רשלנות

העובדה שהניתוח ברוב המקרים מצליח לא מצדיקה החלת הכלל הדבר מדבר בעדו במקרה של אי-הצלחה.

הנזק נגרם כתוצאה מסיכון של הניתוח הספציפי שבוצע ולא מרשלנות.

כאב וסבל: 1000 לירות

4. ד"נ 4/69

נוימן נ' כהן ואח'

הכלל "הדבר מעיד על עצמו"- ס' 41 לפק"ן

5.ע"א 744/76

ד"ר יוספה שרתיאל נ' קפלר ואח'

רשלנות באבחון אוטם שריר הלב בביקור במרפאה.

כאשר הנסיבות העובדתיות מעוררות חשש להתקף לב מתחייבת זהירות רבה יותר בקביעת דרכי הטיפול מאשר במחלה פחות מסוכנת. לכן התרשלה הרופאה בתפקידה.

יש חשד מבוסס כי המוות נגרם בשל אוטם שריר הלב שלא אובחן.

מות החולה.

הפסד השתכרות: 460,000 לירות

הוצאות משפט: 5000 לירות.

6.ע"א 488/78

קופת חולים נ' אלווסר

תאונת עבודה ממדחס צבע ומתן טיפול רפואי רשלני לטיפול בפציעה.

לרופא המנתח היה צריך להיות ברור, שלא היתה כאן תאונה שגרתית אלא מקרה בלתי רגיל ולפיכך היה צריך להיות ער לכך שדרך הטיפול השגרתית שעליה הורה יכולה להיות בלתי מתאימה ואף מזיקה והיה עליו לשקול, בין היתר על-ידי עיון בספרות רפואית, מהי דרך הטיפול הנכונה במקרה של חדירת חומרים כימיים מזיקים בלחץ רב לגופו של החולה. הרופא התיחס למקרה פגיעה בלתי שגרתי זה כלמקרה פגיעה רגיל ובכך הוא התרשל.

קטיעת האגודל והשתלת עור האמה

7.ע"א 612/78

פאר נ' ד"ר קופר

התרשלות בניתוח אסתטי להורדת בליטה בשוק ימין

היתה חובה לוודא מה מצב העורק ברגל הימנית אפילו אם תופעת היצרות העורקים היא נדירה, ובלבד שהיא ידועה במדע הרפואה.

אילו בוצעה הבדיקה היה נמנע הנזק.

התפתח נמק והרגל נקטעה עד מתחת לברך

8.ע"א 705/78

פרופ' רמון ואח' נ' מאוטנר ואח'

רשלנות רופאת-שיניים בטיפול בדום-לב שנגרם מטיפול שינים שנעשה בהרדמה כללית

הוכחה אי זהירות, לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו יוצאות הדופן של המקרה המסויים ולאישיותה ולתכונותיה הידועות של אירית ולפחדיה הנוירוטיים שגרמו להצטברות יתר של אדרנלין בדמה שהגביר את הסיכון. אפשר היה למנוע הגדלת הסיכון על-ידי השינוי במנח גופה. שינוי זה נעשה אך ורק לנוחיות עבודתו של ד"ר רמון והיתה בו, כאמור, התעלמות מהסיכון הצפוי במקרה חריג זה. לכל אלה התווסף מחדל שלא היה צוות מאומן מספיק שיוכל לבצע פעולות החייאה במקרה של צורך.

כתוצאה ממחדלים אלה נגרם הנזק למוחה של התובעת,ולקביעה זו היה בסיס בראיות.

עברה דום-לב ולא חזרה להכרתה מאז. פגיעה בגזע המוח

9.ע"א 370/79

פרפלוצ'יק נ' מוטס חיה

הטבת נזקי גוף לאחות הנפגעת שסעדה אותה לאחר תאונת-דרכים

זכות האחות לקבל פיצויים אך על ההוצאות הסבירות שהוציאה על התובעת. בהערכת ההוצאות יש לקחת בחשבון את ממצאיו של בית- משפט קמא לענין הוצאותיו של אדם בישראל לתצרוכתו.

45,000 ₪

10.ע"א 576/81

שמעון נ' ברדה

התרשלות שמירה על נשק במועדון גדנ"ע

היקף חובת הזהירות הוא תולדה של הסיכון הצפוי. ככל שהסיכון גדול יותר- מחסן נזק, יש להרבות באמצעי הזהירות. אי-סגירת החלון והתקנת דלת רעועה אינם אמצעי זהירות סבירים למחסן נשק.

על המשיב לצפות שהתרשלות בשמירה על הנשק תגרום למשחק עם הנשק ולפגיעה באדם.

פגיעת ראש קשה שנגרמה מהתפוצצות כדור

500,000 ₪

11.ע"א 58/82

משה קנטור נ' ד"ר שלום מוסייב

התרשלות בטיפול בתלונה על מיחושים ברגליים שהסתימה בשיתוק.

הרופא התרשל בטיפול ובטיב המעקב. אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך בלבד שהוא מקבל את החלטה ההולמת את הממצאים הגלויים, אלא שומה עליו לפעול בשקידה ראויה ובמאמץ סביר שהמידע יובא לידיעתו. קבלת החלטה על סמך מידע חסר לוקה בחסר.

אילו נעשו הבדיקות הנאותות והיה מקוים המעקב הראוי, כי אז אותות האזהרה היו מהבהבים בעוד מועד, והייתה מתקבלת ההחלטה הנאותה במועד.

נכות חלקית של הגפיים התחתונות.

2.000,000 ₪

12.ע"א 518/82

ד"ר רינה זייצוב נ' כץ

הולדה בעוולה, התרשלות במתן ייעוץ גנטי להורים של קטין שנולד עם מחלה גנטית.

חובת הרופא כלפי הקטין מטילה עליו לנקוט אמצעי זהירות סבירים, כדי שחייו יהיו ללא מום. מכאן גם זכותו של הקטין, כי לא תהא התרשלות, אשר תעשה את חייו לחיי מום, האינטרס, אשר הדין מגן עליו, אינו האינטרס של אי החיים אלא האינטרס של החיים ללא מום.

התרשלות הרופא גרמה ללידתו של קטין בעל מום, בנסיבות שבהן, לולא אותה התרשלות, לא היה הקטין נולד כלל..

הש' ברק ולוין: מתן חיים פגומים.

הש' גולדברג:

הש' בן-פורת ולוין:

התיק הוחזר לביהמ"ש המחוזי לדון בשאלת הנזק.

הצדדים התפשרו.

13.בר"ע 423/83

מדינת ישראל נ' סילוורמן

הגשת דו"ח ועדת חקירה בעקבות מקרה מוות.

ועדה החוקרת נושא פלוני למען מי שמינה אותה כדי לאסוף נתונים עובדתיים ולהגיש לו מסקנות והמלצות, כשליחות כמובנה לפי הוראותיו של חוק השליחות, אולם על-ידי מינוי הוועדה נוצר קשר ישיר בין הממנה לבין חברי הוועדה, הפועלים כזרועו הארוכה ומטעמו, ויש לראות, לעניין הקבילות, בסיכומים שנערכו כסיכומים שנערכו על-ידי הממנה עצמו, ודין הודאה העולה מהם כדין הודאת בעל דין.

עניין אופיה של אמירה פלונית כהודאה הוא עניין למסקנת הערכאה השיפוטית, ואין נדרשת על-כן פעולה מדעת, הנעשית תוך ידיעת מהות הפעולה לפי דיני הראיות.אין לשלול בשום מקרה את זכות החקירה של חברי הוועדה על-ידי בעל הדין נגדו הוגשו דבריהם בגדר הודאה מטעמו.

מות התובע

14.ע"א 560/84

נחמן נ' קופת חולים

הסכמה מדעת

לחולה הוסברו המהות, המטרה, והסיכונים הכרוכים בבדיקה והחולה הסכים לביצועה. אם לא הוסברו הסיכונים ההסכמה חסרת נפקות.

נזק נוירולוגי המתבטא בשיתוקים בגפיים.

הערעור נדחה.

15.ע"א 152/84

נג'ה שלום נ' ד"ר מאיר פרידמן

רשלנות רפואית של רופא שלא הפסיק את עבודתו של המנוח.

לא ניתן לקבוע כי רופא סביר חייב היה להורות על הפסקת עבודתו של המנוח בנגריה.

אין קשר סיבתי

המנוח נפטר כתוצאה משטף דם מוחי, שסיבתו יתר לחץ דם.

X

16.ע"א 231/84

קופת חולים של ההסתדרות נ' יוסף פאתח

רשלנות במחדל באי-גילוי נזק לאחר ניתוח באוזן.

אובדן סיכויי החלמה

התרשלות באיחור בגילוי הנזק ובטיפול בו.

פיצוי בגין יצירת סיכון או פגיעה בסיכון במקרים בהם ההסתברות שהנזק ארע כתוצאה מאשמו של המזיק בשיעור של פחות מ- 50% (כשיודעים שהסיכוי שהחולה היה מחלים הוא 30% למשל)

עקב רשלנותה של המערערת איבד המשיב סיכוי להחלים-הכרה באובדן סיכויי החלמה כנזק בר פיצוי.

שיתוק עצב הפנים הימני של החולה.

פיצוי גלובלי: 300,000 ₪

17. ע"א 480/85

קורטאם נ' מדינת ישראל

עילת התביעה: האם חפץ שהתגלה עקב ניתוח שביצע רופא באדם ללא הסכמתו ובניגוד לרצונו אך במטרה להציל את חייו - יכול לשמש כראיה קבילה כנגדו?

האיש נותח בעקבות צו שיפוטי. הניתוח בוצע משיקולים רפואיים גרידא, בשל הצורך המיידי להוצאת חבילות הסמים מהקיבה. חובה על הרופאים לנתח כאמצעי יחידי להצלת חיים. לפיכך אין זו תקיפה. על בית המשפט להכשיר את הראיה כקבילה.

18. ע"א 248/86

עזבון לילי חננשווילי נ' רותם חברה לביטוח בע"מ

פגיעה בתאונת-דרכים שגרמה לנכות, ולאחריה תאונה נוספת שקיפדה את חייו.

מקום שמותו של המנוח, לאחר שנפגע בתאונה הראשונה ובטרם מימש את זכאותו לפיצויים כנגד האחראי לתאונה זאת, נגרם כתוצאה מתאונה שנייה, זכאי עיזבון המנוח לתבוע את האחראי לתאונה השנייה בגין ההפסד שנגרם למנוח בכך שנשללה ממנו, עקב מות המנוח, האפשרות להיפרע מהאחראי לפיצויו בגין התאונה הראשונה את הנזק הממוני עבור התקופה שבין מועד התאונה השנייה לבין מועד תום תוחלת ההשתכרות של המנוח, אלמלא אירעה התאונה השנייה.

אופן חישוב הפיצויים לו זכאי הניזוק משני מזיקים שונים.

19. ע"א 206/87

קופת חולים נ' עזבון המנוחה ד"ר אדיסון ז"ל

רשלנות באי-גילוי ואיתור סרטן הריאות

אובדן סיכויי החלמה

חובתו של רופא כוללת דרישה וחקירה והסקת מסקנות נכונות מהעובדות.

לו היתה המחלה מאובחנת בזמן ניתן היה לכרות חלק מהריאה עם הגידול ובכך להגדיל את סיכויי ההחלמה.

מות המנוח.

הפיצוי על הנזק הלא ממוני יקוזז כטובת הנאה מהנזק שנגרם לה כתלויה.

רווח מעסק אינו נובע מתלות משפחתית ולכן אינה זכאית לפי ס' 80 לפקנ"ז.

20. רע"א 444/87

אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן ז"ל

נזק נפשי שנגרם לקרובי משפחה של נפגע בתאונה על אף שלא נכחו בתאונה.

הלכת הקרוב הנעדר

חובת הזהירות כלפי מי שנפגע בגופו (הנפגע העיקרי) וחובת הזהירות כלפי נפגעים משניים נוספים קמות ומתקיימות במקביל. המדובר בחובת זהירות עצמאית ונפרדת המוקמת בין המזיק לבין מי שנפגע בנפשו, אך הפרת חובת הזהירות העיקרית היא תנאי מוקדם עובדתי להפרת החובה המשנית .

הבחנה בין נזק שנגרם כתוצאה של הלם הפגיעה העיקרית, לבין פגיעות הבאות בשלב מאוחר יותר, היא במידה רבה מלאכותית. ההבחנה היא לפי מידת הפגיעה. הקובע לפי מבחני ההיגיון והצדק הוא הקירבה הסיבתית וההוכחה הברורה של נזק נפשי ממשי ומוגדר המהווה פסיכוזה או נוירוזה ולא נזקים נפשיים של מה בכך, ולא קירבת הזמן והמקום.

נזק נפשי, מתח, דכאונות, פחדים ועצבנות.

התיק הוחזר

21. ע"א 470/87

אלטורי נ' מדינת ישראל

התרשלות במתן חיסון משולש לתינוקת בת 4 חודשים

הסכמה מדעת

לא היתה התרשלות במתן החיסון.

חובת הרופא להתריע על סיכונים מוגבלת לסיכונים מהותיים בנסיבות הענין. התרעה על סיכון כה רחוק אינה בבחינת דין רצוי

קשר סיבתי בין המחלה לחיסון נראה לפי חמישה תנאים ששניים מהם לא התקיימו בנסיבות הענין. לכן נשלל הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.

מחלת אנצפליטיס- נזק מוחי

X

22. ד"נ 15/88

שמואל מלך נ' קורנהייזנר

תקיפת התובע ע"י כלבים

תקיפת התובע על ידי שלושה כלבים. שניים מהם של המשיבה, אחד כלב רחוב.

ריבוי מזיקים האחראים לנזק אחד.

שני בעלי כלבים, שלא הכירו זה את זה מעודם ואין ביניהם יחסי שליחות, ייעוץ, סיוע, שידול או יחסי קרבה אחרים כלשהם, אינם מעוולים במשותף ואינם הופכים לכאלה רק משום שכלביהם פעלו במשותף. מן הראוי לתור בכל מקרה אחר קנה מידה כלשהו לחלוקת הנזק בין המעוולים השונים ולפסקו על חלוקת הנזק בהתאם, ככל שניתן לעשות זאת בדרך סבירה והגיונית בנסיבות העניין. ההכרעה מתקבלת לפי שיקולים מעשיים בעיקרם ותוך התחשבות בצורך למנוע גרימת אי-צדק לניזוק

נכויות רבות וקשות.

המשיבה תשלם 2/3 מהנזק.

23. ע"א 206/89

רז חמוטל נ' בית החולים אלישע

זיהום בפגיה שגרם לנזק

רשלנות בטיפול בתינוקת בפגיה בעת מגיפת האי-קולי

ראיות: הדבר מדבר בעד עצמו.

הנזק נגרם על-ידי נכס שלמשיב 1 הייתה שליטה מלאה בו. החפצים והשטחים שבתוכו, החל מכפות הידיים של האחיות וכלה בכלי האוכל ובמיתקני הסניטאציה,. מאלו יצא, לכאורה, הסיכון האפידמי. רק המשיב 1 יכול לבדוק ולדעת מקורו. הוא הדין במקום בו שכבה המערערת בעריסתה והאם במיטתה.

אלמלא רשלנות שביטויה באי נקיטת אמצעי מניעה נאותים, לא הייתה פורצת מגפה זיהומית בבית היולדות.

נפגע כלי דם ברגלה השמאלית ונגרמה לה נכות לצמיתות.

התיק הוחזר למחוזי

להערכת גובה הפיצוי

24. ע"א 283/89

מוסקוביץ נ' עירית חיפה

האם יש לתת פיצוי חד-פעמי שיאפשר טיפול והשגחה בבית ההורים ולא במוסד או פיצויים עיתיים.

הכרה במוסד התשלום העתי בתביעת נזיקין

המשיבה זקוקה להכנסה קבועה ובטוחה לקיום צרכיה השוטפים. קיים קושי להבטיח את ערכו של סכום חד פעמי המגיע לכיסוי ההוצאות הדרושות לה לעתיד לאורך תקופה ארוכה של 71 שנים, ותוחלת החיים עוד הולכת וגדלה עם כל שנת חיים. יש מקום לחשש שהמשיבה תישאר ברבות השנים ללא אמצעי קיום - אם תפוצה בתשלום חד פעמי. תשלומים עתיים מוצדקים גם נוכח הקושי בהערכת תוחלת החיים ונוכח החשש שמא הפחתה מסוימת תתבדה, או תשאיר אותה ללא אמצעי קיום או תפגע מעבר לדרוש .

נזק מוחי עם שיתוק מוחין, פיגור שכלי ושיתוק מוטורי בארבעת הגפיים.

מעון יום: 6317 לחודש

ביגוד: 25 ₪ לחודש

כסא גלגלים:150₪ לחודש

טיפול מיוחד: 150 ₪ לחודש

תראפית דיבור: 170 ₪ לחודש

רפלקסולוגיה: 5000 ₪ לחודש

25. ע"א 789/89

סמדר עמר נ' קופת-חולים

אינטובציה במהלך ניתוח קיסרי

רשלנות בלידה בביצוע אינטובציה במהלך ניתוח קיסרי

הדבר מעיד בעד עצמו

נזק ראייתי

על המשיבה לשאת באחריות לכך שהרופאים המרדימים שלה הצליחו לבצע את האינטובציה רק לאחר שישה ניסיונות כושלים.

נטל ההוכחה עובר למשיבים.

הוכר ראש נזק של נזק ראייתי.

תת-החימצון של האם גרם לנזק.

הוכח הקשר הסיבתי בין הארועים סביב הלידה והנזק ליילודה.

כתוצאה מנסיבוך בלידה התובעת נולדה עם שיתוק מוחין

26. ע"א 323/89

פכרי קוהרי נ' מדינת ישראל

ניתוח כירורגי

התרשלות במתן טיפול רפואי ופגיעה בכבד במהלך ניתוח.

תקיפה

הרופאים נהגו באופן סביר בנסיבות המקרה.

אין קשר סיבתי.

נזק בלתי הפיך למוח – המטופלת שרויה בתרדמת עמוקה מאז הניתוח.

X

27. ע"א 2160/90

שרה רז נ' פרידה לאץ

הערכת הנזק בהתאם לחוות-דעת נכות פסיכיאטרית של מומחה בתביעה לפי חוק הפלת"ד

מסמכים רפואיים ותלונות אמת של המערערת מתקופה שקדמה לתאונה לא הובאו לפני המומחה-הפסיכיאטר, ובית המשפט היה רשאי - וזו אף הייתה חובתו - להסיק שהמומחה הגיע למסקנותיו עקב מידע לא מהימן שנמסר לו על-ידי המערערת מצד אחד, ועקב אי-ידיעתו על מצבה הנפשי של המערערת ועל הטיפול הפסיכולוגי שקיבלה קודם לתאונה מצד אחר. במצב דברים זה אך ברור שבית המשפט לא היה מוכן להסתמך על חוות-דעתו של המומחה.

28. ע"א 2694/90

הסתדרות מדיצינית הדסה נ' אסי מימון

קרע כתפיים בלידה

המערערת התרשלה באי נקיטת אמצעי הזהירות הסבירים הנדרשים באותן נסיבות.

לא נשקלה האפשרות לבצע ניתוח קיסרי למרות משקלו הגדול של העובר.

התרשלות הרופא הגבירה באופן ניכר את הסיכון להתרחשות הנזק ותרמה תרומה ממשית להתרחשותו. מקום בו נשללה האפשרות כי בהמשך יינתן טיפול נכון וטוב, משכך יש לקבוע כי התקיים קשר סיבתי לנזק.

נכות צמיתה בשיעור 30% ביד שמאל

כאב וסבל: 35,000 ₪

הפסד כושר השתכרות: 1.123,590 ₪

סיעוד: 15,000 ₪

טיפול רפואי בעתיד: 120,000 ₪

הוצאות משפט: 10,000 ₪

29. ע"א 3425/90

ד"ר פינסטרבוש נ' שר הבריאות

ועדת משמעת במשרד הבריאות הורתה על התליית הרשיון ונזיפה ברופא שהתרשל בטיפול לאחר ניתוח הוצאת פינים מצוואר הירך וגרם בכך למותה.

"רשלנות חמורה" משמעה.....

מות המטופלת.

30. ע"א 5128/90

כהן רבקה נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית

רשלנות במתן תרופה לכאבי מפרקים.

המשיבה לא הייתה זו שהורתה על הטיפול בתרופה, ואף הפסיקה את הטיפול משנודע לה דבר נטילת התרופה.

אין קשר סיבתי.

כריתת 70% מהקיבה. מאז סובלת המערערת מהפרעות קשות במערכת העיכול, חולשה רבה, התעלפויות,דפיקות לב, חוסר דם וירידה במשקל.

X

31. ע"א 4384/90

שמעון ואתורי נ' בית החולים לניאדו

התרשלות בהחלטה שלא להפסיק את ההיריון.

היעדר הסכמה מדעת להמשך או הפסקת ההיריון.

החלטתם של הרופאים שלא להפסיק את ההריון לא הייתה רשלנית ואולם הרופאים התרשלו במסירת מידע ובכך שקודם להחלטתם שלא להפסיק את ההריון לא הסבירו למנוחה את מהות והיקף הסיכון הכרוך בדרך זו.

אי-קיומה של חובת ההסבר יכולה לעלות כדי הפרת חובת הזהירות של הרופא לחולה.

אם הופרה החובה לקבל הסכמה מדעה ועקב כך נגרם נזק- קמה זכות לפיצוי.

הקשר הסיבתי ייבחן לפי אומדן שיפוטי והערכת ההתנהגות שבנסיבות הענין ניתן היה לצפות אותה מחולה סביר.

היולדת נפטרה עקב אלח דם אלים שתקף אותה ואת עוברה במהלך אשפוזה בשבוע 25 להריון.

התיק הוחזר למחוזי להשלמה בשאלת הסכמה מדעת

32. ע"א 3108/91

רייבי נועם ואח' נ' ד"ר קורט וייגל

התרשלות בביצוע פרוצדורה להסרת צלקת במהלך ניתוח בעמוד השידרה.

תקיפה.

הסכמה מדעת לטיפול רפואי נוסף במהלך ניתוח.

הרופא ביצע פרוצדורה מסוכנת וסטה מהסטנדרט המקובל על מנתחים סבירים בתחומו. ביצע את הסרת הצלקת באופן בלתי סביר שאינו עולה בקנה אחד עם הסיכונים החמורים שהתממשו.

לא נתקבלה הסכמה ולכן מדובר בתקיפה.

המנתל לא היה רשאי לבצע הפרוצדורה ללא הסכמה מפורשת ומראש של המטופל .

בהתרשלות הרופא בביצוע הפרוצדורה היה כדי פוטנציאל ממשי לנזק לסיבי העצבים באזור הניתוח ואת הסיכון הנגזר לפגיעה התפקודית ממנה סובל המערער מאז ביצוע הניתוח.

לא נדרשת הוכחתו של קשר סיבתי בין הליקוי במידע ובין ההסכמה.

אי שליטה על הסוגרים ופגיעה בכוח הגברא.

התיק הוחזר למחוזי לדון בשאלת גובה הפיצוי

33. ע"א 825/91

כהן נ' ד"ר צור

גרידה רשלנית

גרידה רשלנית במרפאה

ביצוע הגרידה התחייב על פי מהלך העניינים הרגיל. הגרידה עצמה בוצעה בדרך מקובלת על ידי רופאה מנוסה והביצוע במרפאה לא תרם לנזק כלשהו.

אין אפשרות ללמוד מן הנתונים כי יש קשר סיבתי בין הטיפול שניתן לבין העקרות המכנית הנוכחית.

הידבקויות ברחם וסיכוי להרות השואף לאפס- עקרות מכנית.

X

34. ע"א 2245/91

ד"ר ברנשטיין נ' ניסים עטיה

מחלת בירגר

רשלנות באבחון מחלת כלי דם ואי-מתן הנחיות רפואיות הולמות (הפסקת עישון לאלתר)

הרופא כשל באבחון מחלת הבירגר של המשיב לאורך זמן, על-אף הכאבים והתלונות החוזרות ונשנות שהעלו שהדליקו אורות אדומים שחלילה לו לרופא מיומן להתעלם מהם.

הטיפול היסודי במחלה הוא הוראה על הפסקת עישון. הוריה זו לא ניתנה ובכך קמה חזקת רשלנות.

כשלון הרופא לאבחן את המחלה מנע ממנו להזהיר את המשיב מהמשך העישון, ומנע מהמשיב קבלת טיפול אחר שייתכן שהיה בו כדי לעזור ולמנוע הידרדרות המחלה.

אין לראות במחדלו של המשיב, שלא הפסיק לעשן, את "הסיבה המכרעת" להתרחשות הנזק, המנתקת את הקשר הסיבתי בין רשלנות המערערים לבין קרות הנזק.

החולה סובל ממחלת בירגר בגינה נאלצו הרופאים לקטוע את רגלו הימנית מתחת לברך.

הוצאות רכב + כאב וסבל+ אובדן היכולת להינשא- 150,000 ₪

כאב ובסל: 150,000 ₪

35. ע"א 5461/91

עזבון המנוח פלוני נ' קופת חולים כללית

התרשלות טיפול בחדר מיון בביה"ח באבסס ברקטום ובבדיקה הרקטאלית.

בהימנעותה הרופאה מביצוע הבדיקה הרקטאלית, שהיתה מחוייבת המציאות בנסיבות דנן, נמנעה התרשמות חיונית ובלתי אמצעית ממצבו הרפואי החמור של הנפגע. כפועל יוצא מכך התעכבה הפנייתו לבית החולים. התנהגות זו מהווה הפרה של חובת זהירות.

הדיאגנוזה השגויה וההפניה המאוחרת לבית החולים, מטילים אחריות על הרופאה בגין התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם אמות המידה לקביעת התנהגותו של רופא זהיר וסביר. מעשים ומחדלים אלה, תרמו תרומה מכרעת להדרדרות במצבו הרפואי של הנפגע ולנזק שנגרם לו.

נכה בשיעור של 100% ,סובל מחוסר שליטה על הספינקטר האנאלי, חוסר שליטה חלקי על סוגרי השתן, העדר תפקוד מיני, חוסר תחושה באברים מסויימים ובמצב נפשי קשה.

36.. ע"א 4025/91

יצחקי צבי נ' ד"ר יעקב קרול

רשלנות בפענוח צילום רנטגן שנערך לשם התאמה לעבודה.

הרופא אינו מבטח. חובתו אינה למצוא כל פגם ולרפאו. הרופא לא התרשל שעה שלא הסיק מצילום הרנטגן את האבחנה הנכונה.

אין קשר סיבתי

נזקים בשל ספונדילוליזיס בקשת החללים.

X

37. ע"א 1299/92

עזבון אלינה מור נ' ד"ר רום לני

רשלנות באבחון אוטם שריר הלב.

עילת התביעה היא פיצוי עבור ראש נזק של ביטול הסכם עבודה בארה"ב בשל מות התובעת.

אי-אשפוז ושליחת המנוחה לביתה מהווה רשלנות.

התקיים קשר סיבתי : אלמלא ההתרשלות היתה המנוחה נשארת בחיים בנכות תפקודית של 50%.

לא התקיים קשר סיבתי משפטי בין התרשלות המשיב לבין הנזק שנגרם למערער 2. העובדה שהתרשלות המשיב הייתה חוליה חשובה בשרשרת אינה עושה אותו אחראי לכל נגזרותיו ותוצאותיו של האירוע. טווח אחריותו מגיע רק עד גבול הנזק שנגרם בעטייה של התרשלותו .

מות החולה. הנזק הנטען הוא ביטול הסכם עבודה בארה"ב וחזרה לארץ.

X

38. ע"א 2939/92

קופת חולים של ההסתדרות נ' יעקב רחמן

רשלנות בטיפול הרפואי במטופל שנכווה ובניתוח להשתלת עור.

התרשלות באי ביצועם של התנאים הדרשים עובר לניתוח ; ליקויים חמורים ברישומים ובדיווח על מהלך המחלה והניתוח ; לא נערך מעקב של ממש אחר מצב החולה.

הליקויים במהלך הטיפול והניתוח גרמו לנזק.

נזק מוחי קשה – החולה הפך ל"צמח".

כאב וסבל: 200,000 ₪

עזרה: 100,000 ₪

הפסד השתכרות הורים: 250,000 ₪

החזקה במוסד: 19,367 ₪

אובדן השתכרות: 30% מעל השכר הממוצע.

39. ע"א 1299/92

עזבון עליזה מור נ' ד" לני רום

רשלנות באיבחון התקף לב

טעותו של הרופא הייתה טעות גסה שאינה אמורה לקרות אצל רופא סביר, ואולם טווח אחריותו מגיע רק עד גבול הנזק שנגרם בעטיה של התרשלותו.

עקב הטעות לא אושפזה המנוחה מיד בבית החולים ותחת זאת זומנה רק ביום שלמחרת, היום שבו נפטרה.

המטופלת נפטרה מחמת אוטם שריר הלב.

40. ע"א 2781/93

דעקה נ' בית חולים "כרמל" חיפה

אי-קבלת הסכמה מדעת בניתוח

פגיעה בזכות לאוטונומיה

לא ניתנה הסכמה מדעת- הרופאים הפרו את חובתם למסור מידע מלא ובכך יש התרשלות. אולם לא הייתה התרשלות בעצם ההחלטה לבצע ביופסיה ובטיפולים שאחריה).

התרשלות הרופאים בכך שלא הסבירו למטופלת כנדרש את סיכוניה פגעה בזכותה לאוטונומיה ולכבוד.

בעקבות הניתוח, נותרה כתפה של המערערת קפואה.

פיצוי: 15,000 ₪

הוצאות: 10,000 ₪

41. ע"א 410/93

ד"ר יגר נ' שר הבריאות

התרשלות בלידה

הימנעותו של המערער מלהתייחס ליולדת באופן אישי בשאלה, בבדיקה או בגילוי התעניינות מהווה התרשלות חמורה במילוי תפקידו כרופא בחדר הלידה.

שיטה שלפיה אין רופא חייב להתייחס אישית ליולדת כשהיא מצויה תחת פיקוחו ואחריותו, אינה מתקבלת על הדעת. הסדר מינהלי לא יכול לפטור רופא מהחובה להתעניין בשלום יולדת השוהה בחדר הלידה בו הוא מופקד כתורן.

לו נהג הרופא כראוי היו נמנעות נפילתה מהמיטה והשתלשלות המקרים בעקבותיה.

התינוק סובל משיתוק מוחי קל מוטורי והמיפוטוניה

42. ע"א 1884/93

פרופ' דיבנר נ' עזבון המנוח יערי ז"ל

התרשלות במינון תרופות נוגדות קרישה לאחר ניתוח.

על הרופא מוטלת חובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן, לחקור ולברר קיומן או אי-קיומן של תופעות מסוימות, לעתים נדרש הוא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה, על-מנת לאמת או לשלול מימצאים .במקרה דנן, האופן שבו פעל היה רשלני בשל החלת טיפול מאסיבי באמצעות נוגדי קרישה, בטרם הוברר מעל לכל ספק כי המנוח אינו סובל מדימום פנימי פעיל, זאת בלי להיוועץ עם מומחים לדבר על-אף בעייתיות המקרה ובטרם ננקטו אמצעים נאותים לקדם פני הסיכון של דימום פנימי אפשרי וצפוי.

הדימום שממנו סבל המנוח לאחר הניתוח ושהוגבר על-ידי הטיפול שקיבל גרם למנוח להלם היפוולמי, תוך פגיעה קשה בכליות ובכבד, מה שהביא בסופו של דבר למותו של המנוח.

מות התובע

43. ע"א 5681/93

קופת חולים נ' פנינה ידיד

רשלנות בנקיטת דרך טיפולית שגויה להגברת הפוריות.

אי-מתן הסכמה מדעת לצילום הרחם

הדרך הטיפולית אשר נקט בה הרופא היא נכונה. רופא סביר לא היה מעלה חשד כי המטופלת סובלת מדלקת רדומה ברחמה, וזאת לאור הבדיקות.

פעמים יינתן למטופל טיפול אפילו טמונים בו סיכונים כלשהם. השאלה היא מה מצבו של המטופל כעת, ומהו המצב הרצוי, מהם הסיכויים הטמונים בטיפול ומהם הסיכונים.

סיכון אשר נע שם בין שלושה לארבעה אחוזים אינו סיכון "אפסי" אשר מותר לרופא להתעלם ממנו בנותנו מידע ללקוחו בנוגע לטיפול אשר הוא עומד לבצע בגופו.

לו היה ער לסיכון זה, היה עליו לשקול - ולקבל בעניין זה את עמדתה של המשיבה - אם ראוי לבצע את הצילום בשל הסיכון האמור.

כריתת הרחם

200,000 ₪

45. ע"א 4809/93

חזיזה יוחאי נ' מרכז רפואי סורוקה בנגב

רשלנות בטיפול בזמן הלידה.

הטיפול בלידת המערער לא היה טיפול רשלני ונהגו לפי הפרקטיקה באותה העת.

אין קשר סיבתי.

שיתוק מוחין ופיגור שכלי קשה.

X

45. ע"א 434/94

ברמן נ' מור המכון למידע רפואי בע"מ

הולדה בעוולה

סריקת מערכות במתכונת מצומצמת במסגרת הרפואה הציבורית

הזכות למידע על היקף הבדיקה המצומצם

מתכונת הבדיקה המצומצמת הנו שיקלול עלות(חוסר בתקציב) תועלת (הסתברות קיומו של הפגם). השקלול משקף רמה סבירה של מתן שרות רפואי.

המבחן למידע שחובה למסור למטופל אינו הנוהג המקובל אלא צרכיו של המטופל למידע מטופלת סבירה נזקקת למידע אודות היות הבדיקה מצומצמת..

לא הוכח קשר סיבתי משפטי בין אי-הגילוי לבין הנזק.

התביעה נדחתה מאחר והוגשה נגד מכון האולטרסאונד ולא נגד הרופא המטפל.

שני ילדים שנולדו חסרי גפה מתחת למרפק.

46. בר"ע 1412/94

הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד

רשלנות בטיפול במנוח.בקשת עיון בדו"ח הבדיקה הפנימי שנערך בעקבות המקרה.

ביסוד הכנת הדו"ח עמד הצפי של תביעה משפטית אך גם רצון ביה"ח לדעת מה אירע על-מנת להפיק לקחים. לפיכך, אין החיסיון של מסמך שהוכן לקראת משפט עומד למערערת.לחולה זכות לקבל מידע על הטיפול הרפואי שקיבל בבית החולים, וכנגד זכות זו עומדת חובת הרופא ובית החולים למסור לחולה את המידע שבידם באשר לטיפול שקיבל, תוצאותיו ועלילותיו. זכות זאת נגזרת מחבות הזהירות הכללית שהרופא ובית החולים חבים לחולה. היא נגזרת מזכותנו לדעת על עצמנו, המהווה ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי של האדם והמבטאת את כבודנו כאדם.

הפתרון לחשש מפני "רפואה מתגוננת" ותוצאותיה אינו בחיסיון ובהסתרת האמת, אלא בחינוך ובגיבוש כללי אחריות התואמים את מקצוע הרפואה ואת מקומו בחברה המודרנית

47. ע"א 4641/94

רן כהן, קטין נ' עיריית ת"א יו

טיפול רשלני באם בזמן ההיריון

בשל התרשלות עובדי הנתבעים לא נעשו הבדיקות המתאימות ודלקת מי שפיר לא נתגלתה. מטעם זה, גם לא בוצע הניתוח הקיסרי במועד מוקדם יותר מאשר בוצע בפועל.

לו היו האם ועוברה מקבלים את הטיפול המתאים, ולו היה הניתוח הקיסרי מבוצע מוקדם יותר, סביר להניח שהנזק שנגרם לתובע לא היה נגרם.

נזק מוחיו פיגור שכלי.

השגחה: 504,354 ₪

הוצאות: 30,000 ₪

48. ע"א 1892/95

מוחמד קאסם אבו-סעדה נ' משטרת ישראל

התרשלות באבחון הפגיעה לאחר נסיון התאבדות.

הגנת הסתכנות מרצון

הרופאים שטיפלו במערער התרשלו בכך שלא אבחנו במועד את הפגיעה שנגרמה לו ולא נתנו לו טיפול נכון ובכך הוחמר מצבו ואבדו סיכויי החלמתו.

גם אם המערער קיבל על עצמו את הסיכונים הכרוכים בקפיצתו האובדנית, הוא לא קיבל על עצמו מרצון את הסיכונים שנגרמו על-ידי רשלנות רפואית מאוחרת יותר שגרמה לנזקים הסופיים שאירעו בעקבות ניסיון ההתאבדות

שגה בימ"ש קמא בכך שסבר כי ניתן להכריע בשאלת הקשר הסיבתי על-ידי "פשרה" בלי להכריע בשאלה אם עמד התובע בנטל הוכחה במידה העולה על 50%. המערער הרים את נטל-ההוכחה, כי האבחנה והטיפול הלקויים אכן גרמו או תרמו לאובדן סיכויי החלמתו .

נכות בארבע הגפיים. שיתוק מלא של 4 גפיים (קוואדרופלגיה) – נכות בשיעור של 100% לצמיתות.

בן 27 בעת האירוע. הוא היה רווק, חסר השכלה, מכור לסמים, חסר רכוש וללא מקום עבודה.

פיצוי גלובלי: 162,000 ש"ח

פיצויים עיתיים: 5,800 ש"ח ל-15 חודשים.

4500 ש"ח לחודש עד יום מותו.

הוצאות: 70,000 ש"ח

49. ע"א 6577/95

בית החולים משגב לדך נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית

רשלנות במחדל בשל אי-ביצוע בדיקות מתאימות בזמן ההיריון.

הרופא נהג כרופא סביר.

אין קשר סיבתי.

נזק מוחי שנגרם בשל רעלת הריון של האם.

X

50. ע"א 2506/95

ליאור קליין נ' ד"ר מלינה קנר

רשלנות רופאת משפחה במתן תרופה אנטיביוטית והפסקתה לפני המועד.

הרופאה נתנה הוראות ללקיחת התרופה ואינה אחראית ברשלנות.

אין קשר סיבתי.

המערער סבל כנראה מקדחת השיגרון. נתגלו ליקויים בליבו,קריעה של המסתם המיטראלי והוא נאלץ לעבור ניתוח.

X

51. ע"א 2989/95

מרים קורנץ נ' מרכז רפואי "ספיר" בי"ח מאיר

רשלנות בניתוח לכריתת כיס מרה ומתן טיפול תרופתי נוגד קרישי-דם.

סיווגה של החולה בקבוצת סיכון והטיפול שניתן לה, היו נכונים בנסיבות העניין ובית החולים פעל על פי הידע המקובל והידוע רפואה באותה עת.

אין קשר סיבתי.

תסחיף קריש בריאות גרם לדום לב ולנזק מוחי בלתי הפיך – "צמח".

X

52. ע"א 7836/95

קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' עזבון המנוחה קרן תמי ז"ל

רשלנות באבחון סרטן השד.

היתה רשלנות באבחון מאוחר של סרטן השד.

האיחור באבחנה ובטיפול מנעו טיפול מוקדם במחלה והחולה הלכה לעולמה.

החולה עברה טיפולים קשים ולבסוף נפטרה.

פיצויים לעיזבון:

350,875.78 ₪

53. ע"א 6643/95

יונתן כהן נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית

רשלנות בבדיקת-דם לגילוי זיהום.

לא הוכרע האם המשיבה התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקות דם לגילוי הזיהום ולא אבחנה את הזיהום המתפתח מבעוד מועד.

לא הוכח כי התרשלות המשיבה, אם הייתה, הגבירה את הסיכון לנזק.

X

54. ע"א935/95

משה רביד נ' קליפורד דניס

טיפול שיניים שגרתי שגרם לנזק מוחי בתובעת.

רשלנות רפואית בהזרקת חומר האלחוש במהלך טיפול שיניים.

רמת הזהירות הנדרשת מהרופא המטפל נבחנת לפי ידיעותיו בזמן האירוע, ולא לפי המידע המצוי כיום. הנזק שנגרם למערערת מבחינת רמתו וחומרתו, לא היה צפוי כלל.

עם זאת – במקרים המתאימים לא תהווה הסתמכותו של רופא על פרקטיקה נוהגת הגנה מפני חיובו באחריות בגין רשלנות.

אין קשר סיבתי- כל שיכול היה המשיב לצפות הוא שכתוצאה משימוש במזרק ללא אפשרת שאיבה , יגרמו תופעות חולפות בלבד.

מגבלות בגפיים ונזק מוחי המתתבטא בהפרעות נוירולוגיות ובהפרעות קוגניטיביות.

X

55. דנ"א 7794/98

משה רביד קליפורד נ' קליפורד.

רשלנות בטיפול שיניים

היתה ידיעה על עצם האפשרות של חדירת המזרק לעורק; היתה ידיעה על האפשרות שחדירה כזו תגרום נזק גוף הנובע מהזרקת חומר ההרדמה לתוך העורק; הנזק נגרם על-ידי שימוש במזרק מהסוג בו השתמש הרופא; ניתן היה להשתמש במזרק אחר שהיה זמין לרכישה, לא יקר בעלות והיה בשימוש באותה עת; הנזק שנגרם בפועל נגרם על ידי החומר שהוזרק לתוך העורק והגיע למוח; הנזק שנגרם בסופו של דבר הוא מאותו סוג נזק שהיה צפוי לכל הדעות, אלא שהוא חמור בהרבה. החומרה אינה משנה את סוגו והיקפו של הנזק - גם אם אינו צפוי - אינו הופך אותו לרחוק מדי.

הדיון הוחזר למחוזי לקביעת גובה הפיצוי

56. ע"א 7003/96

פנירי כוכבה נ' המרכז הרפואי "שערי צדק"

רשלנות רפואית באבחון זיהום.

הרופאים התרשלו באבחון ובכך ששיחררו את התובעת מבית החולים על אף ממצאי ספירת הדם שהיו צריכים להדליק נורה אדומה, ולגרום לבירור נוסף.

בירור נוסף וטיפול רפואי הולם, שהיה מונע את תוצאות החמורות של הזיהום.

תסמונת כשל נשימתי שהתבטא בפגיעה ריאתית קשה. נותרה נכות מהותית לצמיתות.

הדיון הוחזר למחוזי לקביעת גובה הפיצוי.

57. ע"א 2807/96

א.ל.מ.א בי"ח איטלקי נ' עטה חרדאן

רשלנות רפואית בביצוע הלידה.

נזק מוחי שנגרם במהלך הלידה

הרופאים התרשלו בכך שלא התייחסו לעובר כאל עובר "גדול" ולא להתייחס ללידה כאל לידה רגילה. בנוסף, לא ניתן טיפול מתאים לאחר שהופיעו סימני הפרכוסים והתינוק הועבר לבי"ח רוטשילד באיחור ניכר.

אי-בדיקת גודל העובר והדופק שלו ואי-התערבות במהלך הלידה גרמו לתשניק ולפרכוסים.

פיגור שכלי קל עם סימנים של שיתוק מוחין.

כאב וסבל 200,000 ₪

השתכרות בעבר : 119,260

הפסד השתכרות בעתיד: 959,950 ₪

פנסיה: 162,000 ₪

סיעוד: 600,000 ₪

ניידות: 60,000 ₪

הוצאות מיוחדות: 40,000

הוצאות רפואיות: 40,000

ספורט: 30,000 ₪

מכשירי עזר: 10,000 ₪

אפוטרופסות: 256,801 ₪

סה"כ: 2,478,011 ₪

58. ע"א 3263/96

קופת חולים הכללית נ' ינון שבודי

טיפול רשלני שניתן על ידי צוות בית החולים לאחר הלידה.

התרשלות בבחירה בכירורג כללי ולא בכירורג ילדים לביצוע הניתוח השני, בפרט כאשר מדובר בפג, התרשלות בביצוע הניתוח השני לסגירת האוסטומיה בעיתוי מוקדם מידי, וכן התרשלות באי ביצוע הבדיקות הנדרשות טרם ביצוע הניתוח השני.

קיים קשר סיבתי בין הביצוע הרשלני של הניתוח ובין הנזק הנוירולוגי שנגרם לתובע.

פגיעה מוחית המתבטאת בפגיעה מוטורית, בעיקר קשיי הליכה, ובפיגור שכלי.

מגורים: 100,000 ₪

ניידות: 250,000 ₪

עזרת צד ג': 1,471,694 ₪

סה"כ: 1,821,694

הוצאות: 20,000 ₪

59. ע"א 3264/96

קופת חולים כללית נ' יפה פלד

התרשלות רפואית באבחון גידול במוח במקום מחלת הטרשת הנפוצה.

ההתרשלות נבעה מאי התעדכנות כנדרש של הרופא בתחום התמחותו וכן מאי עריכת בדיקות מתאימות.

הניתוח שנעשה והטיפול בהקרנות, על כל תוצאותיהם המזיקות הינם כתוצאה מהתרשלות באבחון.

נזקים בשל הניתוח במוח וההקרנות, אשר בוצעו שלא צורך.

עזרת צד ג': 40,000 ₪

נסיעה לחו"ל לשם טיפול: 15,000 ₪

נזק לא-ממוני: 300,000 ₪

אובדן השתכרות: 70,000

סה"כ: 425,000 ₪

60. עא 1608/96

ישראל רביבו נ' בית החולים ביקור חולים

טיפול רשלני בפגיה ורשלנות בהאכלה במזון המלאכותי.

לא הייתה "האכלה מכנית" (אשר עשויה לגרום לשיאוף של מזון אל חדרי הנשימה). לא הייתה התרשלות של האחיות בפיקוח וההחייאה בוצעה כראוי.

אי בשלות הסוגר שבין הושט לקיבה וגירוי העצב התועה הוא שגרם לדום הלב והנשימה.

נזק מוחי בלתי הפיף, רפיון שרירים, פיגור שכלי התפתחותי ונטיה למחלה פרכוסית.

X

61. ע"א 1069/96

מזרחי רחל נ' מדינת ישראל

התרשלות בביצוע הפלה.

הרופאים התרשלו בכך שנקטו בשיטת הטיפול השגרתית בבית החולים ללא בחינת התאמה של שיטה זו למצבה הפתולוגי המיוחד של המערערת (שליית פתח המבססת חשד לקיום שלייה דבוקה) וללא בחינת אפשרויות טיפול חלופיות. בנוסף, ביצוע ההפלה על פי השיטה המקובלת נעשה ללא השגחה צמודה של רופא מומחה, כפי שנדרש.

אי בחינת שיטת הפלה חלופית לאור מצבה הפתולוגי המיוחד של המערערת הביא לכריתת רחם.

כריתת רחם.

התיק הוחזר למחוזי לקביעת גובה הנזק.

62. ע"א 7181/96

ציון מחובר נ' קופת חולים של ההסתדות הכללית

רשלנות רופא המשפחה בכך שלא איבחן את הגידול.

רשלנות הכירורג לא איבחן את האופי הממאיר של הגידול.

אבחנת רופא המשפחה לא חייבת תיאורים והסברים נוספים אודות הגוש, וההפניה לכירורג הייתה בבחינת המשך טיפול נכון בנסיבות העניין.

אבחנת הכירורג כי החולה סובל ממורסה שפירה, המצריכה פתיחה וניקוז ולא כריתה ושליחתה לבדיקה פתולוגית במעבדה לא הייתה קביעה רשלנית.

לא נמצא קשר סיבתי

כריתה בעלת היקף נרחב של הגידול בגב, בליווי טיפול קרינתי. כתוצאה מכך נזקק המטופל להשתלת שתל עור.

X

63. ע"א 6330/96

אורנה בנגר נ' בית החולים הכללי הלל יפה, חדרה

התרשלות במתן טיפול רפואי ליולדת במהלך הלידה.

נזק ראייתי

ירידת לחץ דם של האם הצריכה השגחה וטיפול. צריך היה להעלאת לחץ הדם באמצעות תרופות ונוזלים. אין כל ראיה שהרופאים השגיחו וידעו על ירידה כזו בלחץ הדם, וכי פעלו לתיקון נפילתו, וטיפול ראוי בכיוון זה לא נעשה.

הוכח קשר סיבתי בין מתן זריקת האפידורל לשיתוק.

התובעת סובלת משיתוק ונכות בשיעור 100% לצמיתות.

הוחזר למחוזי לחישוב הפיצויים

64. ע"א 2027/96

אוביץ מרדכי נ' בית חולים ביקור חולים וד"ר משה דודאי

התרשלות באבחון.

לא כל עיכוב בדיאגנוזה רפואית מקים התרשלות.

האיחור באיבחון לא גרם להחמרה במצב המנוח מבחינת היקף הניתוח והיקף טיפולי הקרינה שעבר.

כרית מלאה של הפין והוצאת בלוטות הלימפה במפשעה. מאחר שהגידול התפשט לעור באיזור הבטן התחתונה, קיבל המנוח טיפול קרינתי ובהמשך גם טיפול כימותרפי.

X

65. ע"א 8526/96

מדינת ישראל נ' פלוני

רשלנות בטיפול הזרקת סיליקון לאיבר מין.

הרופא התרשל בכך שביצע פרוצדורה לטיפול באין-אונות שאינה מקובלת בעולם הרפואי, והטיפול היה שגוי באופן בסיסי.

המדינה התרשלה בפיקוח על המכונים הפרטיים ולא הפעילה את סמכותה בסבירות בנסיבות העניין.

עקב הטיפול הלקוי נגרם למשיב נזק גופני ונפשי שאינו ניתן לתיקון.

התרשלות בפיקוח קיימת מזה שנים לכן קיים קשר סיבתי בין אי-הפיקוח לנזק.

עיוות ונמק נרחב לעור הפין רשא הצריכו השתלת שתלי עור ותותב.

פיצוי: 240,000 ₪

66. ע"א 6023/97

לאה טייג נ' ד"ר גלזר ואח'

איחור באבחון גידול סרטני בשד

קיימת חובה לדאוג לנהלים שיבטיחו זרימה תקינה של מידע בין רופאים המטפלים בחולה. קיים פגם רשלני בנהלי תיאום המידע בין הרופאים.

67. ע"א 6153/97

יובל שטנדל נ' פרופ' שדה

אי-קבלת הסכמה מדעת בניתוח כריתת פוליפים באף.

על הרופא היה להביא בפני החולה גם את האפשרות לסיבוכים נדירים אשר עשויים היו לנבוע מן הניתוח האלקטיבי, זאת משום שטיפול זה אינו טיפול מציל חיים ואינו חיוני וככל שהטיפול פחות חיוני כך גוברת חובת הגילוי.

מאחר והרופא לא סיפר לתובע על כוונתו לבצע ניתוח אלקטיבי ומשום חובת הגילוי הרחבה הקיימת במקרים אלו צפוי כי אם היה הרופא שואל לדעת התובע אזי היה מקבל תשובה שלילית ולכן יש קשר סיבתי.

דימומים חוזרים מארובות העף אשר הצריכו אשפוזים ומתן מנות דם.

הדיון הוחזר למחוזי לצורך שומת הפיצוי.

68. ע"א 423/98

וינראוב שלוי ואח' נ' ד"ר י.אטד

רשלנות במהלך לידה

היתה התרשלות.

רשלנות זו גרמה רק לעיקרו של הנזק, כדי 85% שלו, וכי על פי מאזן ההסתברויות גם אם לא היתה התרשלות מצד המערערים, בדרך אומדן, כ-15% של הנזק היו נגרמים בלאו הכי.

פיגור שכלי ושיתוק מוחין

סיעוד בעבר: 810,000 ₪

סיעוד בעתיד: 2,224,120

הפסד בעתיד: 400,000

סה"כ: 3,432,490 ₪

מתוכם: 300,000 ₪

עוכבו עד לגיל 18 אז יובררו קיצבאות המל"ל.

69. דנ"א 7794/98

רביד משה נ' דניס קליפורד

התרשלות בטיפול שיניים במתן זריקת ההרדמה.

הרופא אשר נהג ע"פ פרקטיקה רפואית מקובלת התרשל משום שהסיכונים בפרקטיקה זו היו ידועים לעולם הרפואה ואף מקרי הזרקת הרדמה לתוך הוריד לא היו נדירים. אין בפרקטיקה מקובלת כדי לשלול התרשלות. מבחן ההתרשלות הוא מבחן של מאמץ ולא מבחן של תוצאה.

על הרופא היה לצפות כי יגרם נזק ואף שהנזק שנגרם היה נדיר ביותר ויתכן כי לא ידוע לעולם הרפואה אין כדי לשלול קש"ס משום שדי היה שהרופא יצפה כי יגרם נזק כלשהו.

נזק מוחי, חולשת גפיים והפרעות נירולוגיות וקוגניטיביות.

הדיון הוחזר למחוזי.

70. ע"א 7705/98

המרכז הרפואי סורוקה נ' חגית כהן

התרשלות בטיפול הרפואי שניתן לקראת הלידה.

מאחר והתובעת סבלה בעבר משני הריונות כושלים, היה על בית החולים לפעול ע"פ סטנדרט גבוה יותר מן המקובל ומזה שנהג אצלם. בשל חסר ראייתי בתוצאת בדיקות המעבדה עבר הנטל לכתפי המערערים להוכיח שלא התרשלו.

מחוות דעת המומחים עולה כי סבל עוברי במהלך הריון הוא אחד הגורמים לשיתוק מוחין ומשלא עלה בידי המערערים להוכיח כי שיתוק המוחין נגרם בשל סיבה אחרת הוכח קשר סיבתי.

שיתוק מוחין קל, חולשה בשתי הרגליים, מונופרזיס ביד ימין ועייות בבוהן ימין.

הפסד שכר: 113,000 ₪

עזרת צד ג': 100,000 ₪

כאב וסבל: 85,690 ₪

ניידות: 80,000

- ניכויי מל"ל : 372,243 ₪

סה"כ: 193,352₪

71. ע"א 177/98

שמחה עוז נ' ד"ר קרלוס לזרוס

רשלנות בהרדמה מקומית ספינלית בניתוח אבנים בכליות.

"הדבר מעד על עצמו" – המערערים לא הרימו את הנטל וקמה חזקת התרשלות.

הנזק נגרם כתוצאה מפגיעה בעצב ע"י החדרה רשלנית של המחט הספינלית.

פגיעה ברגל שמאל – נכות רפואית (נוירולוגית) בשיעור של 30% לצמיתות.

37,849 ₪

72. ע"א 2964/98

אורן אלקן נ' בית חולים קפלן

טיפול רשלני שניתן לתובע, אי-משלוח לבדיקות רנטגן ו- CTוביצוע ניתוח באיחור.

הטיפול היה רשלני בעליל, רשלנות במשלוח לניתוח רק כעבור שבוע ימים מיום אשפוזו של התובע.

הפציעה הראשונית היא זו שגרמה לעיוורון- אין קשר סיבתי.

עיוורון בעין הפגועה ואי סימטריות בפנים.

X

73. ע"א 4426/98

איאד חוסיין נ' קופ"ח הכללית של ההסתדרות

רשלנות רפואית בזמן הלידה שגרמה לנכות לוולד.

נזק ראייתי

נזק ראייתי – העדר ראיות המבססות את האפשרות של התרוממות הידיים מעצמן (תופעה נדירה) גורם לנזק בהוכחה כי ההימנעות מביצוע ניתוח קיסרי הייתה רשלנית / לא רשלנית.

הוכח קשר סיבתי לאור העברת נטל ההוכחה לנתבעים וזאת בשל היעדר תיעוד רפואי.

שיתוק חלקי של הידיים, נזק מוחי וצליעה.

הדיון הוחזר למחוזי לפסיקת הפיצויים.

74. ע"א 5664/98

ד"ר איילה קאושנסקי נ' ניר מלול

התרשלות רופאת הילדים באי-משלוח התובע לביצוע ניתוח התיקון בזמן.

הפגם נתגלה כבר בגיל 13 חודשים. הרפואה לא התנהגה כפי שרופא ילדים סביר היה נוהג.

אי ההפניה לכירורג בזמן גרמה לעקרותו.

פוריות הילד נפגמה בשל האיחור בהורדת האשכים לשק.

הפיצוי במחוזי נשאר על כנו.

75. ע"א 6794/98

דוד ברדק נ' מרכז רואי ספיר

רשלנות בטיפול בפגיה ובהכנסת צנטר ליד שמאל.

פעילות הצוות הרפואי היתה תקינה, לא הוכחה רשלנות בהכנסת הצנטר.

לא הוכח קשר סיבתי בין הכנסת הצנתר לנזק.

קטיעת היד מתחת למרפק ומגבלה בפעילות הדורשת שתי ידיים.

X

76. ע"א 2509/98

תרצה גיל נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית.

מחדל רשלני בשל אי-עריכת בדיקת סריקה ממוחשבת ובדיקת עינים מדוקדקת, לאור תלונות התובעת.

הרופאה התרשלה בשל כך שלא שלחה את התובעת לבדיקות למרות תלונותיה ולפיכך איבחנה מיגרנה ולא גידול.

בשל אי-ביצוע בדיקת ה- CT לא נתגלה הגידול במוח ונגרם הנזק.

עיוורון בעין שמאל,היה צורך לעקור את העין העיוורת. סובלת מקשיים בדיבור, משיתוק בעצב השלישי והרביעי בעין שמאל, מצניחת עפעף ומפזילה, מכאבי ראש וסחרחורות, מחולשה ביד ורגל ימניים ומתגובות דיכאוניות. חלק מהנזק נגרם מעצם הפגיעה הראשונית: קיום הגידול, וחלק אחר שלו על ידי הרשלנות הרפואית.

הדיון הוחזר למחוזי לחישוב הפיצוי.

77. ע"א 8151/98

ביאטריס שטרנברג נ' ד"ר אהרון צ'צ'יק

מחדל רשלני בטיפול הרפואי- פגיעה בעצב סכיאטי ברגל בעקבות ניתוח, וכן נזק ראייתי בהימנעות מתיעוד ברישומים הרפואיים את עניין הפריקה והדימום.

בשל מחדל רשלני בניהול הרשומה הרפואית מעבירים את נטל ההוכחה לנתבעים להוכיח כי לא היתה התרשלות מצידם.

הוכח קשר סיבתי לאור דוקטרינת "הדבר מדבר בעדו".

העצב הסכיאטי ברגלה של המערערת נפגע והיא סובלת מנכות המתבטאת בצניחת כף הרגל. בנוסף ישנו נזק ראייתי.

הוצאות רפואיות: 70,000

דיור: 150,000 ₪

הוצאות מיוחדות: 27,406

נסיעות: 10,860 ₪

נסיעות צרפת: 75,000 ₪

עזרת צד ג': 75,000 ₪

התאמת דירה: 15,000 ₪

מלווה: 100,000 ₪

כאב וסבל: 70,000 ₪

סה"כ: 593,266 ₪

78. ע"א 398/99

קופת חולים נ' ההסתדרות הכללית נ' לאה דיין

רשלנות בביצוע בדיקת מי שפיר, והטעיה במסירת ממצאי הבדיקה.

הרופאים התרשלו בכך שלא ערכו בדיקות המתאימות לפני ביצוע ההפלה. האינפורמציה שנמסרה לזוג הייתה מוטעית.

קיים קשר סיבתי בין ביצוע ההפלה שלא לצורך לבין מות הילדה.

בוצעה הפלה שלא לצורך ונפגעה יכולת המטופלת להרות שוב.

פיצוי גלובלי: 800,000 ₪

הוצאות: 20,000 ₪

79. ע"א 1146/99

קופת חולים נ' מוטי סולן

התרשלות בביצוע ניתוח אלקטיבי לתיקון בקע מפשעתי.

היעדר קבלת הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.

קמה חזקת ההתרשלות מכח הכלל "הדבר מעיד על עצמו".

מתייתר הצורך לדון בשאלת העדר הסכמה מדעת.

הפגיעה בכלי הדם שאירעה במהלך הניתוח חסמה את הדם לאשך ובכך הביאה להצטמקותו ולאובדן הפוריות.

פגיעה באשך שגרמה לאובדן פוריות.

פיצוי גלובלי: 208,000 ₪

הוצאות: 10,000 ₪

80. ע"א 2055/99

פלוני נ' הרבנות הראשית לישראל

רשלנות המוהל בעת עריכת ברית המילה, ואי-מתן הנחיות לפנייה לטיפול רפואי

רשלנות הרופא במתן טיפול רפואי הולם.

הרופא לא התרשל בטיפול או איבחון לקוי בשל סירובה של האם להסיר את התחבושת (דעת הרוב)

הרופא התרשל בכך שלא גילה יוזמה ולא בירר את העובדות לאמיתן. (מיעוט).

המוהל התרשל בכך שלא טיפל בדימום, ומנע את קבלת הטיפול הרפואי לו נזקק הקטין.

לא התקיים קשר סיבתי משום שהרופא לא ידע כי האיבר נחבש באופן רשלני לאור המידע שנמסר לו וסירובה של האם להסיר את התחבושת.

המוהל הוא זה שגרם לנזק.

נמק וכריתת 2/3 מאיבר מינו של הנימול.

פיצוי גלובלי : 500,000 ₪

הוצאות: 20,000 ₪

81. ע"א 6160/99

נתן דרוקמן נ' בית החולים לינאדו

רשלנות בביצוע ניתוח חירום של חסימת מעיים שגרם למוות בטרם עת.

רשלנות רישומית

היתה התרשלות באי ביצוע בדיקות מוקדמות מהן ניתן היה ללמוד על קושי אפשרי בביצוע אינטובציה, קודם להרדמת המנוחה והפסקת נשימתה העצמונית; המשך הנסיונות לבצע אינטובציה במשך זמן בלתי ממושך בלתי סביר, על אף קיומם של אירועי כחלון אצל המנוחה; כשל לבצע קריקו עקב לחץ ההחדרה וניסיונות האינטובציה הכושלים.

נזקה של המונחה ארע בשל רשלנות הרופאים.

המנוחה לא התעוררה מההרדמה ולא שבה להכרתה.

התיק הוחזר למחוזי לקביעת גובה הפיצוי

82. ע"א 4192/99

אבישג אברהם נ' ש.ר.ב – שירותי רפואה ובריאות בע"מ.

התרשלות במהלך לידת התובעת.

היתה התרשלות במחדל לעניין אי-בדיקת בשלות העובר לפני ניתוח קיסרי, וביצוע הניתוח בטרם עת .

הנזק נגרם לאחר הלידה ובשל מצב הפגות.

שיתוק מוחין בשיעור של 100%.

התיק הוחזר למחוזי לקביעת גובה הנזק

83. ע"א 3056/99

רועי שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא.

רשלנות והפרת ח"ח-מצבו של היילוד חייב ניתוח קיסרי,למרות זאת יילדו את האם בלידה וגינאלית. בנוסף, לא נאסף מידע רפואי על היולדת ומצב היילוד, וכן לא היה בנמצא צוות רפואי מיומן.

היה צורך לבצע ניתוח קיסרי, ולנהוג על פי פרקטיקה מתקדמת בעלת רף זהירות מחמיר, זאת שאף על פי הפרקטיקה הרפואית הכללית, ההחלטה שלא לבצע ניתוח קיסרי בנסיבות "מצב עכוז" הייתה נהוגה בקהיליה הרפואית באותה עת.

קיים קשר סיבתי ברור בין הנזק לאי ביצוע הניתוח הקיסרי המהווה הפרת חובת הזהירות.

שיתוק בשתי הגפיים העליונות ועם חלוף השנים נותר שיתוק חלקי בגפה הימנית – נכות אורטופדית בשיעור של 35%.

התיק הוחזר למחוזי לקביעת גובה הנזק

84.* ע"א 140/00

עיזבון המנוח אטינגר ואח' נ. החברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי

פיצוי בגין ראש נזק קיצור תוחלת חיים של ילד, בשל רשלנות, בשנים האבודות.

אין שוני בין הפיצוי בגין אובדן השתכרות ב"שנים האבודות" לבין כל פיצוי אחר שהניזוק זכאי לו והעובר ליורשיו בעת הליכתו של הניזוק לבית עולמו. לאור זאת הוכרה זכותו של העיזבון להיפרע מן המזיקים בשל ראש נזק זה.

המנוח נהרג כתוצאה מנפילה לבור לא מגודר.

הוחזר למחוזי לקביעת הפיצוי בשנים האבודות.

הוכרה הזכות לתביעת פיצויים עונשיים אך אלו יפסקו במקרים חריגים בלבד.

85. ע"א 683/00

גדי רוזנוולד נ' מדינת ישראל

מחדל רשלני בניתוח להשתלת עדשה בעין.

לא הוכחה התרשלות בניתוח, וכן הוסברו למטופל הסיכונים הכרוכים בו.

הזיהום שגרם לאובדן הראיה הינו סיבוך מוכר שלא נגרם בחדר הניתוח ואין לדעת מה מקורו.

אובדן ראייה בעין שמאל.

X

86. ע"א 4502/00

ליאור כהן נ' ביה"ח ע"ש שיבא

מחדל רשלני בניתוח להסרת גידול.

לא הוכחה התרשלות בניתוח או בשיטת הטיפול שנבחרה.

השבר ארע מקיומו של הגידול ומהקושי להגיע אליו ומדובר בסיבוך שכיח וידוע.

נזק לעצם הירך ונכות בשיעור 20%.

X

87. ע"א 4821/00

יהודה פרננדס נ' הסתדרות מדיצינית הדסה

רשלנות בניתוח קיצור קיבה ובמעקב לאחר הניתוח.

הסכמה מדעת

הניתוח בוצע ע"י צוות מיומן ובעל כישורים מתאימים, ללא התרשלות.

הוסבר לניזוק האופן הטכני שבו מתבצע הניתוח, וכן הסיכונים והשינויים באורח החיים שלאחריו.

לא הוכח קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לנזק שנגרם.

הפרעות בעיכול, דלף, הקאות, צרבות ונזק נפשי.

X

88. ע"א 6696/00

בית החולים המרכזי עפולה נ' יעל פינטו

רשלנות טיפול במהלך לידה.

הצוות הרפואי לא בדק את המשיבה במשך חצי שעה עובר ללידה וזאת למרות שהתלוננה על תחושה רעה.

נזק ראייתי שהעביר את הנטל לכתפי המערערים להוכיח כי במעשיהם לא הייתה התרשלות.

אם היו מבצעים את הבדיקות הדרושות והיו מקדימים את הלידה הנזק היה נמנע.

בשל חסר ראייתי, הנטל הועבר לכתפי המערערים ואלו לא הצליחו להוכיח כי אין קשר בין תסמיני האם לנזק.

שיתוק מוחין ופיגור שכלי – נכות בשיעור 100%

נדחתה תביעת ההורים לפיצוי בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם להם. לא נכללים במעגל הנפגיעם לפי הלכת אלסוחה.

סיעוד: 2,764,800 ₪

כביסה וחיתולים: 122,880 ₪

89. ע"א 6768/01

אורי רגב נ' מדינת ישראל

רשלנות בלידה.

לא כל פגיעה היא תוצאת רשלנות, לתהליך ההריון נילווה באופן טבעי אי-וודאות וסיכון. מדובר באירוע שלא ניתן היה למנוע במיומנות רפואית מקצועית סבירה.

אין קשר סיבתי

שיתוק מוחין ונכות של 100%.

X

90. ע"א 1/01

מרדכי שי שמעון נ' קופ"ח כללית

רשלנות של הצוות הרפואי בגין שיתוק בגפה הימנית בתהליך הלידה.

נזק ראייתי בשל ניהול רשלני של התיעוד הרפואי.

הערכת משקל מוקדמת, טרם הלידה הייתה צריכה להביא את הרופאים להציע לאם ללדת בניתוח קיסרי. העמודה בה צריך היה להיות מסומן משקלו של העובר נותרה ריקה והדעת נותנת כי לא נעשתה הערכת משקל.

למרות שלא עלה בידי התובעת להצביע על כך שהלידה הייתה טראומתית, בשל חסר ראייתי ברישומים עבר הנטל לכתפי המערערים ואלו לא הצליחו להוכיח כי נזקו של התובע נגרם מסיבה אחרת אלא מלידה טראומתית.

שיתוק בגפה ימינית עליונה.

התיק הוחזר למחוזי לחישוב הפיצויים.

91.*ע"א 10064/02

מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו-חנא

תאונת-דרכים בגיל 5 חודש.

בשל התאונה תקבל פיצוי בגין ראש נזק הפסד כושר השתכרות לפי השכר הממוצע במשק. שלילת הסטטיסטקה הקבוצתית והעדפת הסטטיסטיקה העיוורת- כשמדובר בפיצוי ילדים.

חישוב פיצויים עפ"י שיוך קבוצתי יוצר הפליה מחמת דת, גזע, לאום או מין.

נכות פיזיולוגית וקוגניטיבית.

כאב וסבל: 91,160 ₪

הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד: 100,000 ₪

הוצאות נסיעה: 35,000 ₪

עזרה בלימודים: 400,000

הפסד כושר השתכרות (לפי שכר ממוצע): 500,000 ₪

פנסיה: 85,000 ₪

- 41,721 ₪ מל"ל

סה"כ : 1,169,439 ₪

92. ע"א 2714/02

פלונית נ' מרכז רפואי בני ציון חיפה

החלטה רשלנית שלא לבצע ניתוח קיסרי.

בנסיבות בהן גורם הסיכון הוא משקל העובר שלא עבר את גבול הסף, ההחלטה שלא לבצע ניתוח קיסרי הינה סבירה.

מותו של העובר נגרם עקב קשר בחבל הטבור, מוות שכזה הוא בלתי צפוי ובאופן מעשי בלתי נמנע.

העובר מת ברחם בטרם נולד.

X

93. ע"א 5373/02

גיא נבון נ' קופ"ח כללית

טיפול רשלני בדלקת קרום המוח.

אין התרשלות וזאת על אף סתירות ברישום הרפואי. עוד נקבע כי הסתירות ברישום אינן יורדות לשורש העניין וזאת מקום שהרישום הוא מפורט ושמור היטב.אף נפקדותו של צילום מן התיק הרפואי אין בו נזק ראייתי מאחר והושמד ע"פ דין.

מאחר ואין התרשלות או נזק ראייתי אין מקום לבחון את הקשר הסיבתי

הילד סובל משיתוק מוחי- נכות בשיעור 100%.

X

94. ע"א 6948/02

פנטה אדנה

נ' מדינת ישראל

רשלנות במהלך ניתוח קיסרי בהזרקת חומר הרדמה ע"י מתמחה.

נזק ראייתי בניהול רשלני של התיעוד הרפואי

הרופא התרשל במתן הזריקה לחלל התת-ארכנואידי במקום לחלל האפידורלי. אין עדות ברישומים שבוצעו פעולות לאבחון מיקום הזריקה. בשל אלו הועבר נטל ההוכחה לידי המשיבים ומאחר שלא הביאו מענה מניח את הדעת למצבה של המערערת לא עמדו בנטל השכנוע.

מאחר ובשל הנזק הראייתי לא הוכח ע"י המשיבים כי בוצעו פעולות לאבחון מיקום הזריקה ולהקטנת הנזק נקבע כי יש קשר סיבתי בין הזרקת החומר לבין הנזק.

פגיעה באונות הפרונטליות. פגיעה אורגנית מוחית המשפיעה בכיוון העדר ספונטאניות ויוזמה, אדישות, חוסר יכולת לתכנן דברים, ליקוי בזיכרון לטווח קצר וישנוניות.

3,500,000 ₪

95. ע"א 7375/02

בי"ח כרמל חיפה נ' עדן מלול

רשלנות באיחור ביצוע ניתוח קיסרי.

פרק הזמן בין תחילת הדימום לניתוח הקיסרי היה ארוך מדי, על הצוות הרפואי היה לצפות שיחול שינוי במצב התובעת לאור עברההרפואי.

בנסיבות העניין כאשר לא ניתן להוכיח מה תהליך הגרימה בפועל ניתן להסתפק בקשר סיבתי הסתברותי על דרך האומדנא.

דרגת ההסתברות שהשיהוי בניתוח גרם לנזק נמוכה- לפיכך החיוב בפיצויים יהיה חלקי (20%)

שיתוק מוחין ופיגור שכלי.

התיק הוחזק לביהמ"ש המחוזי להערכת הפיצוי

96. ע"א 9817/02

נחום ויינשטיין נ' דוד ברגמן

רשלנות בניתוח לייזר לתיקון הראייה

הסכמה מדעת

הטיפול שקיבל המערער היה ראוי וללא רשלנות

לא הוסברו הסיכונים של עכירות.

אין קשר סיבתי בין הטיפול בלייזר לפגיעה ברשתית שנגרמה מניוון.

המערער לא קיבל הסבר על הסיכונים באופן שיוכל לקבל החלטה נכונה..

פגיעה ביכולת הראייה בשתי העיינים (נכות של 55%).

X

הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה הועמד על סך: 150,000 ₪

97. ע"א 9328/02

לאה מאיר נ' ד"ר דן לאור

רשלנות בלידה

נזק ראייתי

הצוות הרפואי לא התרשל. לעומתו הרופא המטפל לא ערך אולטרסאונד ובדיקות נוספות ובכך לא פעל כרופא סביר בנסיבות העניין.

הימנעות הרופא מלבצע בדיקות גרמה לנזק ראייתי המעביר את נטל השכנוע לנתבע.לפיכך קיים קשר סיבתי בין אי-האבחון להיפרדות השילייה ומות העובר.

מות העובר עקב היפרדות השליה, ונזק נפשי לאם.

הפסדי שכר: 25,000 ₪

הפסד שכר בעתיד: 150,000

ניידות: 15,000 ₪

נזק שאינו ממוני: 200,000

סה"כ: 390,000 ₪

98. ע"א 9656/03

עזבון המנוחה ברטה מרציאנו נ' ד"ר זינגר יהורם

רשלנות בטיפול הרפואי ואבחון באיחור של מחלת הסרטן.

פיצויים עונשיים

המשיבים התרשלו באי-עריכת בדיקת הקולונוסקופיה שהיתה מסייעת לאבחון מוקדם ולהארכת תוחלת החיים.

הוכח קשר סיבתי על יסוד דוקטרינת ההיזק הראייתי. אי-עריכת הבדיקה גורם לנזק ראייתי שיש בו להביא להפיכת נטל השכנוע.

המנוחה נפטרה בטרם עת ממחלת הסרטן.

התביעה בראש נזק של פיציים עונשיים נדחתה.

קיצור תוחלת חיים: 175,000 ₪

כאב וסבל: 30,000 ₪

אובדן הכנסה מיטיב: 15,000₪

הוצאות נוספות: 5000 ₪

הוצאות קבורה: 5000 ₪

סה"כ: 230,000 ₪

99. ע"א 9063/03

פלוני נ' ההסתדרות מדיצינית הדסה.

רשלנות בטיפול רפואי שניתן בחדר מיון לאישה מוכה.

נזק ראייתי לעניין הקשר הסיבתי

הרופאים במיון (מתמחים) התרשלו באי-ביצוע בדיקות של אישה שספגה מכות קשות בבטנה, רישום לקוי ושחרור מוקדם ללא השגחה.

לא בוצעו בדיקות נוספות, עקב כך שוחררה החולה לביתה ונפטרה.

המנוחה נפטרה מדימום פנימי מס' שעות לאחר שיחרורה מבית החולים.

התיק הוחזר למחוזי להערכת גובה הנזק.

100. ע"א 3758/03

זיוה מזרחי נ' קופת חולים מאוחדת

התרשלות רופא משפחה באבחון מחלה בכיס המרה.

הרופא נהג כשורה ולא התרשל שעה שנעדרו סימנים ספציפיים לבעיות בכיס המרה.

אילו היתה מתגלה האבן לא היה מקום להתערבות כירורגית עד לשלב אקוטי- לפיכך אין קשר סיבתי בין הסבל והניתוחים לאי-אבחון המחלה מוקדם יותר.

סבל רב, ניתוחים ונכות צמיתה.

X

101. ע"א 9313/03

חאלד חביאללה נ' בית חולים נצרת

התרשלות טיפול במהלך לידה ללא רופא מומחה.

לא הוכחו גורמי סיכון ללידה מסוכנת, היתה רופאה מיומנת ולפיכך לא חלה חובה על הצוות הרפואי לכלול רופא מומחה בלידה.

לא הוכח הקשר הסיבתי

התינוק סובל מנזק בפלקסוס הברכיאלי.

X

102. רע"פ 10709/03

יוסף רווס נ' מדינת ישראל

רשלנות בטיפול הומאופטי.

התחזות לרופא.

התרשל בכך שהפסיק טיפול רפואי תרופתי בשל טיפול הומאופטי.

פקודת הרופאים לא חלה על הומאופטים- ולכן לא ניתן להרשיע בהתחזות.

הפסקת הטיפול העמידה את התובע בסכנת חיים.

המטופל הועמדבסכנת חיים.

104. דנ"א 1558/04

מרים טווינה נ' מדינת ישראל

התרשלות באיבחון מחלה

בנסיבות המקרה לא היה ניתן לאבחן את המחלה לפני ביצוע הניתוח ומכאן שלא היתה התרשלות.

הנזק נגרם עקב המחלה ולא עקב אי-איבחונה של המחלה.

קטיעת הרגל. מתחת לברך.

X

103. ע"א 522/04

מרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ נ' מחמד דיראוי

רשלנות רפואית בניתוח לייזר בעין.

הסכמה מדעת.

עצם קרות הנזק באופן שבו ארע מקים הנחה לכאורית בדבר התרשלות.

בניתוח אלקטיבי וחדשני חובת הגילוי היא רחבה וחובה היה על המערערת לעמוד על כל הסיכונים הצפויים.

סמיכות הזמנים בין הניתוח בעין שמאל לנזק רומזת על קשר סיבתי בין השניים.

החובה הופרה, נפגע כבודו והאוטונומיה שלו.

אובדן כושר הראייה בעין שמאל.

450,000 ₪

105. ע"א 4960/04

ערן סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית

הולדה בעוולה

הסכמה מדעת

אי-מסירת המידע בדבר אפשרות ביצוע סריקה על-קולית עלתה כדי התרשלות. היה זה בגדר הציפיה הסבירה של ההורים שיחפצו לנקוט בצעדים נוספים על מנת למנוע תקלות.

המבחן למידע שחובה למסור למטופל אינו הנוהג המקובל בקרב הרופאים אלא צרכיו של המטופל.

יש לבחון האם אילו נמסר המידע היה החולה בוחר לעבור את הטיפול הרפואי, שבדיעבד התברר שגרם לו נזק.

נולד ילד עם מומים: ללא כף יד ימין, סובל מבעיות נשימה.

הוחזר למחוזי לבירור שאלת הקשר הסיבתי וגובה הנזק.

106. ע"א 4672/04

אברהם וזאנה נ' קופת חולים כללית

רשלנות רפואית באי-אבחון מחלת כליות

הפגיעה בכליות גרמה להקדמת מחלת אי-ספיקת הכליות בשבע שנים.

הפגיעה בכליות היה חולה המערער רק לאחר 7 שנים.

חולה באי-ספיקת כליות

כאב וסבל: 450,000 ₪

אובדן השתכרות, עזרת צד ג', נסיעות.: 300,000 ₪

107. ע"א 1819/03

אבישג אברהם נ' ש.ר.ב

רשלנות בלידה

פיצוי עיתי לעומת חד-פעמי בסוגיית המגורים העתידיים

בהיעדר הסדר סטטוטורי לתשלומים עיתיים יפסק תשלום חד-פעמי, אלא אם מתקיימים שני תנאים המאפשרים תשלומים עיתיים כדלקמן: ניתן להוכיח כמעט בוודאות את חוסנו הכלכלי של המזיק ואת אפשרות הניזוק להיפרע ממנו בקלות גם בעתיד, וקושי בהערכת הנזקים העתידיים של הניזוק.במקרה דנן בו מדובר בסוגיית מגוריה של ילדה נכה שמתגוררת כעת בבית הוריה אך תזדקק למוסד שיקומי שאינו זמין כיום, יש לפסוק תשלום חד-פעמי לעתיד בהתאם לחלופות הקיימות בהווה.

108. ע"א 4804/03

אליקים מרגליות נ' הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם

רשלנות בניתוח בעמוד השידרה

העברת נטל ההוכחה

ארוע החלקת הלמינות בניתוח מתיישב יותר עם התרשלות המנתח מאשר היעדרה. הנטל להוכחה מועבר לנתבע לפי הכלל של הדבר מדבר בעדו-ס' 41

העברת נטל ההוכחה לכל רכיבי העוולה לרבות הקשר הסיבתי.

שיתוק של הגפיים התחתונות

109. דנ"א 461/06

קופת חולים כללית נ' ערן סידי ואח'

הולדה בעוולה

הסכמה מדעת

השופטת בייניש קבעה כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין נשוא העתירה באה בהמשך לפסיקה בנושא ההסכמה מדעת ומהווה ביטוי נוסף להרחבת זכותו של המטופל לקבלת המידע הנחוץ לו לשם קבלת החלטות מושכלות בדבר הטיפול הרפואי המוצע לו. אין בהלכה זו חידוש מהותי ומשמעותי באופן המצדיק דיון מחודש.