סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בקרב נשים בעולם המערבי. עם זאת, תאים סרטניים עלולים להתפתח גם ברקמות השד של גברים, אך השכיחות של המחלה אצל גברים הינה נמוכה ביותר. סרטן השד נוצר כתוצאה מחלוקה בלתי מבוקרת של תא או תאים המצפים את בלוטות החלב וסוגיו הם רבים, חלקם שכיחים יותר וחלקם נדירים יותר. עדיין לא ברורים מרבית הגורמים לסרטן השד אך עם זאת ידועים גורמי סיכון העלולים להגביר את הסיכון לחלות במחלה.
לסרטן השד קיים טיפול אך הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה ואם הוא כבר קיים עדיף לגלותו מוקדם ככל האפשר, בטרם שלח גרורות לאיברים חיוניים בקרבתו לרבות קשריות הלימפה, שכן אז אפשרויות ההחלמה גבוהות יותר. אמנם אין לסרטן זה סימנים או סימפטומים בשלביו המוקדמים, אך ישנן מספר אפשרויות לאבחן אותו גם בשלביו ההתחלתיים. בדיקה ידנית עצמית של האשה מדי חודש ובנוסף לה בדיקת רופא כירורג מיומן מידי תקופה היא הבדיקה הראשונית כאשר במקרה של חשד יש לבצע בדיקות נוספות כגון ממוגרפיה אולטרא סאונד, MRI ובמקרי הצורך גם ביופסיה. כאשר הבדיקות מתבצעות באופן סדיר ההשוואה ביניהן גם היא תורמת לגילוי גוש סרטני אם מבחינים בשינויים בין התוצאות.
הטיפול בסרטן השד עבר שינויים במהלך השנים ככל שהתרבו המחקרים והניסויים לגביו. מכריתת שד מלאה שהיתה נהוגה בעבר עברו לכריתה של הגוש כשנוספו לה הקרנות, כדי לצמצם ככל האפשר חזרה של המחלה וכן תרופות שונות מוכוונות מטרה. גם בתחום הכימותרפיה, ההקרנות והטיפולים הביולוגיים קיימת התקדמות, הן בכל הקשור לאפשרויות ההחלמה והן בקשר לתופעות הלוואי של הטיפולים.
יש לזכור כי על הרופא להציג בפני המטופלת את מצבה ואת אפשרויות הטיפול, השלכותיהן ומשמעויותיהן – יתרונות מול חסרונות וסיכונים ולקבל את אישורה והסכמתה לטיפול שיינתן לה.
רשלנות רפואית במקרה של סרטן השד עלולה להיות במקרה בו רופא משפחה או רופא נשים אליו מגיעים לטיפולים ובדיקות שגרתיות מתעלם מהנחיות על פיהן עליו לשלוח נשים המטופלות על ידו שהגיעו לגיל מסוים לבדיקות שגרתיות לגילוי סרטן שד, כאשר אחריות מוגברת היא באותם מקרים בהם ידוע לו על קיום סיפור משפחתי של סרטן במשפחה.
אחריות מוגברת ובעטיה גם אפשרות לקיומה של רשלנות רפואית תהא במקרים בהם המטופלת מגיעה עם הפניה על קיומו של גוש בשד, בין עקב גילוי עצמי ובין עקב חשד של רופא אחר והיא אינה נשלחת לבדיקות נוספות שיהא בהן כדי לאבחן אם מדובר בגוש שפיר או בגוש סרטני המצריך טיפול. גם הבדיקות והטיפולים הניתנים עשויים להיות רשלניים כגון אם ניתנו באופן שגוי או במינון לא נכון, אם לא ניתן הטיפול המתאים ואם במהלך הניתוח לא הוצא הגוש הסרטני בשלמותו, אם הביופסיה לא טופלה כנדרש, אם הממוגרפיה פוענחה באופן שגוי וכד'. יש לזכור בעניין זה תנאי לקביעת רשלנות רפואית הוא קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי לנזק שנגרם לחולה עקב טיפול שלא ניתן או שניתן באופן שגוי.
תביעות רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בסרטן השד מוגשות לרוב במקרים שבהם נגרמו נזקים כתוצאה מאבחון שגוי ו/או אבחון מאוחר ואף במקרים בהם לא היה אבחון כלל של סרטן השד או שהטיפול הרפואי היה שגוי. משרד עורכי דין דייויס עוסק למעלה מ-30 שנה בתביעות רשלנות רפואית. עורך דין יונתן דייויס, מנהל המשרד, מציע פגישת ייעוץ ללא התחייבות, לצורך בחינה פרטנית של המקרה האישי.