משרד עורכי דין יונתן דייויס ושות' הוא אחד מהמשרדים המובילים בישראל בתחום הרשלנות הרפואית ובעל 30 שנות ניסיון בייצוג נפגעים בתביעות רשלנות רפואית.
הידע העשיר של המשרד בתחום המשפט הרפואי הישראלי והעולמי, והניסיון הרב בתביעות מורכבות בתחום המשפט הרפואי באים לידי ביטוי בכל תיק ותיק, בהם עו"ד יונתן דייויס מעורב אישית, לכל אורך הטיפול.
המוניטין המעולה של המשרד, כתומך ומייצר הלכות שתומכות בנפגעי רשלנות רפואית מול חברות הביטוח ומוסדות רפואיים, בא לידי ביטוי כיום גם בפעילותו האקדמית והמסחרית, הכוללת שני מיזמים חדשניים, שמטרתם הנגשת זכויות הנפגעים למען מיצוין המלא.
המשרד, שהוקם על ידי עו"ד יונתן דייויס בשנת 1988, מתמחה בייצוג נפגעים מול רשויות המדינה (צה"ל, ביטוח לאומי) מול מוסדות רפואיים (קופות חולים, בתי חולים) מול גופים פרטיים (מכונים, רופאים, רואי חשבון, סוכני ביטוח) בתביעות אחריות מקצועית, נזיקין, דיני ביטוח, משפט רפואי, תביעות רשלנות רפואית ובהופעות בתחום המשפט האזרחי.
בנוסף, המשרד מעניק ייעוץ בתחומי המשפט בביו אתיקה, ביוטכנולוגיה ואתיקה רפואית, והיה מעורב בהכרעות שיפוטיות תקדימיות. המשרד מעניק ייעוץ גם למשרדי עורכי דין אחרים, ומייצג את המוסד לביטוח לאומי בתביעות שיבוב מול חברות הביטוח.
לרשות המשרד, המטפל במקרים הסבוכים ביותר של רשלנות רפואית תוך מיצוי הידע הרב שנצבר בתחומי המשפט הרפואי בכלל והרשלנות הרפואית בפרט, מאגר מומחים רפואיים מהטובים בישראל. המשרד חותר להשגת תוצאה משפטית מיטבית תוך התחשבות בקשת הזכויות הסוציאליות להן זכאי הנפגע.
למשרד, שצבר מוניטין זה שלושה עשורים משרדים בירושלים ובתל אביב, ולאחרונה עבר המשרד בתל אביב למשכן חדש במגדלי הארבעה.
תביעות נגד יצרני תרופות ואביזרים רפואיים
אלפי אנשים נפגעים מדי שנה מתופעות לוואי של תרופות ואביזרים רפואיים שנועדו לשפר את איכות חייהם.
חב' התרופות רובן בינלאומיות מחויבות בהסבר מפורט לצורך קבלת רישיון הפעלה ממשרד הבריאות אודות תופעות לוואי העלולות להתרחש בעקבות נטילת התרופה או הפרוצדורה הרפואית.
משרד הבריאות חייב על פי תקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ"ו-1986 למנות אחראי למעקב תרופתי ולאשר ייבוא ושיווק של תכשיר רשום, וכן לבצע בדיקת איכות מעת לעת של בדיקת התאמת התכשיר להצהרות היצרן לרבות הערכת הנתונים לטיב התרופה או המוצר במהלך שיווקה.
מאחר וברוב המקרים יצרן התרופות מבקש רישיון ייבוא בהסתמך על אישור התרופה או המוצר שהוכר על ידי ה-FDA או רשות התרופות האירופאיות, הרי בד"כ יימסר הרישיון, והמשך המעקב יהיה באמצעות דיווחים של יצרן התרופות אודות תופעות לוואי או נזקים שהתרופות או האביזרים עלולים לגרום. משרד הבריאות אינו מבצע פיקוח על תופעות לואי של תרופות ואביזרים רפואיים אלא אם הן מתקבלות מיצרן התרופות, ובכך הוא מסכן את בריאות הציבור וחושף את המטופלים לסיכון.
תביעות נגד יצרני תרופות בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות או פגם במוצר / תכשיר רפואי הן מהמסובכות ביותר מבחינת השגת המידע אודות הגורם לנזק. חברת התרופות מסרבות למסור את המידע, ומחשיבות אותו כסוד מסחרי שעלול לגרום להן פגיעה בעסקים, על אף שהניזוק הוא משתמש התובע הסובל נזקי גוף.
משרדנו מטפל בתביעות המסובכות הללו , הכרוכות לעיתים קרובות גם בתביעת רשלנות רפואית נגד הגורם המטפל, ונציג כאן מספר מקרים בהם אנו מייצגים נפגעים בתביעות נ' יצרני תרופות:
משרדנו ייצג נפגעות שהושתל בה משתל פרק ירק פגום שגרם להרעלת מתכת בשל חלקיקי מתכת שגרמו לחוסר יציבות של המשתל וצורך בניתוחים חוזרים בשיעור גבוה הרבה המקובל בשתלים אחרים בתביעה לנזקי גוף שהוגשה נגד הרופא המטפל, שלא הזהיר מפני הסיכונים של הרעלת מתכת, ונגד יצרנית המשתל, הושגה פשרה לאחר שהתנהל מאבק ממושך בבית המשפט.
בעקבות פרסום בכתבי עת מדעיים מובילים בעולם אודות הנזקים שגרם המשתל הפסיק היצרן לייצר את המשתל. היצרן שילם פיצויים בסך של כמיליון ₪ בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
עקב מצבה הגניקולוגי של התובעת הוחדר לגופה התקן רפואי המכונה ESSURE המשמש כאמצעי מניעה קבוע. בעקבות החדרת ההתקן שנעשה בניגוד להוראות היצרן סבלה התובעת תופעות לוואי קשות, לרבות פגיעה במערכת החיסונית ותסמונת פיברומיאלגיה. תביעת הנפגעת הוגשה נ' יצרנית ההתקן הרופא וביה"ח במסגרתו בוצעה הפרוצדורה. גורם נוסף שנתבע היה יבואן התכשיר (המשווק) מ.ד.ס. שהפיץ עלון למטופלות ללא המידע אודות סיכוני התכשיר.
התביעה הסתיימה בפשרה בסכום של כמיליון ₪ במסגרת הליך גישור.
מצ"ב הזהרת ה FDA שלא יושמה בארץ.
https://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:c6429192-eca6-3f88-bea4-038536b035ea
וכן מאמר שפרסמתי אודות חוסר השקיפות של תעשיית התרופות כפי שפורסם בכלכליסט
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3757740,00.html
משרדנו מייצג עזבון של אדם שנטל תרופה נגד התקרחות המכונה פרופסיה במשך 7 ימים שלאחריהם החל לסבול מחרדה, דכאון וחוסר שינה עד שהתאבד 10 חודשים לאחר מכן.
המנוחה היה אדם בריא בגופו ובנפשו, עבד בתפקיד בכיר בחב' כלכלית גדולה, אשר פנה לרופא המשפחה בקופ"ח וביקש מרשם עבור התרופה הקוסמטית לשיפור איכות חייו.
התביעה נגד יצרנית התרופה מרק וקופ"ח מכבי מגלמת כשל שוק שבו יצרנית התרופות מקבלת רישיון למכור תרופה קוסמטית, משווקת אותו באמצעות רופאי קופ"ח שאינם מודעים כלל לתופעות הלוואי הנוירופסיכיאטריות של התרופה המתעשרות על חשבון הציבור בעוד משרד הבריאות אינו נוקט עמדה או פעולה ביחס לפגיעה בבריאות הציבור.
אלמנתו של המנוח יצאה למאבק ציבורי בעקבותיו הוגשה על ידי משרדנו תביעה אישית ותביעה ייצוגית נגד יצרנית התרופה. בנוסף הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית נגד 3 יצרניות תרופות בגין אי אזהרת עדכון
למאמר שפורסם בדה מרקר אודות המקרה "הם רצו לעצור את ההתקרחות זה הרס להם את החיים" ר':
https://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:41e0a6de-5e0b-3a49-839a-52db64503a1c
לכתבה שפורסמה במאקו ר':
https://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:b1a00ba9-66ae-3f8c-ab3b-ffeb88bd47cb
לפסקי דין נוספים בהם התקבלו החלטות תקדימיות