החידושים הטכנולוגיים ברפואה מאפשרים לגלות את רוב המומים המולדים כבר בשלבי ההריון המוקדמים. חומרת המום, השלכתו על איכות חיי העובר לכשייוולד תשפיע על החלטת ההורים כיצד לנהוג לפני ובמהלך ההריון. כאשר מתגלה חשד למום בעובר על הרופאים המטפלים להציג בפני ההורים את מלוא המידע הרלבנטי לגילוי המום. ככל שהמום לא מתגלה במעקב ההריון הפרת חובת הגילוי מקימה להורים עילת תביעה המכונה "הולדה בעוולה."
רשלנות רפואית במעקב הריון יכולה להתרחש משלב שלפני ההתעברות ועד ללידה, ומתאפיינת בגורמים שונים שהביאו לנזק כגון ייעוץ גנטי רשלני, אי אבחון מומים, אי גילוי מומים בסריקת מערכות, אי הפנייה לבדיקות שיש בהם לגלות מומים, העדר התייעצות עם מומחים, העדר הפנייה ליחידה להריון בסיכון גבוה, חוסר תקשורת בין הגורמים המטפלים במעקב ההריון ואי גילוי מידע להורים.
לאחרונה ביטל בית המשפט העליון את עילת התביעה של הילד שנולד עם מום המכונה "חיים בעוולה" והרחיב את עילת ההורים המכונה "הולדה בעוולה" כך שבאמצעותה ניתן יהיה לפצות את ההורים גם על נזקיהם וגם על הוצאות גידולו מלוא צרכיו של היילוד גם לאחר שיתבגר ולמשך תוחלת חייו.
בפסק דין המר נקבע שלצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים השונים הנובעים ממומו של הקטין יש לראות בשלב ראשון כי אילו עמד בפני הועדה להפסקת הריון מלוא המידע הרפואי הרלבנטי (מידע שלא הובא לידיעת ההורים בשל ההתרשלות) – הייתה הועדה מאשרת להורים את הפסקת ההריון, בשלב השני ורק אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית (שאם לא כן ממילא ניתן הקשר הסיבתי) יידרשו ההורים להראות כי אלמלא ההתרשלות הם היו אכן פונים לוועדה להפסקת הריון לשם קבלת האישור.
עד לפסק דין בעניין המר בתי המשפט כמעט ולא התייחסו לתביעת ההורים, אף אם תבעו והוכיחו תביעתם. עתה התהפכו היוצרות מרכז הכובד עבר לתביעת ההורים ועליהם להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות לרבות בשאלת הקשר הסיבתי, לשומת הנזק ולראש הנזק של פגיעה באוטונומיה.
לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי תקופת ההתיישנות של תביעות הולדה בעוולה שטרם הוגשו תסתיים בסוף אוגוסט 2015.
משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית במעקב הריון וסביב הלידה, וייצג נפגעים רבים בתביעות הולדה בעוולה בכל התחומים הנזכרים לעיל.
עו"ד יונתן דייויס רכש מומחיות ספיציפית בתחום כתב וערך שני ספרים בנושא וכתב מאמרים רבים בתחום.