סיבוכים בהריון

תביעות רשלנות רפואית בשל סיבוכים בהריון

מצבים רפואיים רבים עלולים להשפיע על בריאות האם והעובר במהלך ההריון. על אף ההתקדמות הטכנולוגית והשיפור העצום באמצעי ההדמיה, עדיין רב הנסתר על הגלוי. היכולת של הרפואה המודרנית לגלות מומים במהלך ההריון עדיין מוגבלת, ועוד יותר קשה מלאכת החיזוי של השפעת החשד למום על איכות חייו של העובר לכשיוולד.

משך הריון תקין הוא 40 שבועות. במהלך ההיריון עוברת האישה בדיקות רבות שמטרתן גילוי מומים בעובר. בספרות הרפואית מתוארים מאות מצבים חריגים בעובר, אשר ניתנים לאבחון טרום לידתי.

המומים כוללים הפרעות גנטיות במבנה הכרומוזומים או במספרם, מומים מולדים, ועיוותים שונים במערכות הלב, כלי הדם, מערכת העצבים, מערכת העיכול, השלד, מערכת השתן, הפרעות בעור, זיהומים בעובר, הפרעות במערכת הדם, הפרעות בחילוף החומרים (חומצות אמינו, סוכרים, שומנים, חסרים של אנזימים שונים ועוד) וגידולים (1).

באופן כללי נהוג לחלק את הגורמים למומים ומחלות בעובר לשלוש קטגוריות:

1. בעיות בהתפתחות העובר כתוצאה ממחלות תורשתיות, הפרעות במבנה הכרומוזומלי, הפרעות בחילוף חומרים על רקע תסמונות של הפרעה במבנה האברים השונים של העובר.
2. בעיות תוך רחמיות – כגון הריון מרובה עוברים, אי-ספיקה שלייתית, זיהומים, גידולים תוך רחמיים וכיו"ב.
3. בעיות סביבתיות וחיצוניות – כגון חשיפת האם למחלות זיהומיות (אדמת, סיפיליס), תרופות, הקרנות, עישון, אלכוהול, וסמים.

אבחון המום יכול להיעשות עוד בשלב שלפני ההתעברות וההריון ע"י מומחה למחלות תורשתיות או גנטיקאי וכן במהלך ההריון באמצעות מומחים בתחום המיילדותי והגניקולוגי אשר עושים שימוש בשיטות אבחון שונות של מחלות ומומים בלידה.

תביעות רשלנות רפואית העוסקות בסיבוכי הריון הן מורכבות ודורשות מיומנות רבה. באתר המשפט הרפואי תוכלו למצוא מידע רב, נהלים, הנחיות, פסיקה והמלצות לטיפול רפואי וסיעודי באישה הרה שמטרתם "לזהות נשים הרות בסיכון מוגבר ולאבחן את סיבוכי ההריון מוקדם ככל האפשר על מנת להפנותן לטיפול ומעקב במרפאות למעקב הריונות בסיכון גבוה וכן לאפשר לכל אשה בגיל הפוריות לתכנן את מספר הילדים הרצויים לה ולמשפחתה ולהביאם לעולם במועדים שהמשפחה מעדיפה".

1 רשימת המומים הידועים לרפואה גדלה כל הזמן, אך כיום ידועה הסיבה והגורם רק בשליש מהמקרים, ר' י. דייויס, דין ופסיקה במשפט הרפואי,עמ' 78-85, (אבי ספרי משפט, תשנ"ט – 1999) (להלן- "דין ופסיקה במשפט הרפואי").