- ירושלים: בית השנהב (בניין B), רח' בית הדפוס 12
- תל אביב: מגדלי הארבעה 30, בניין דרומי (קומה 9)
לתיאום פגישה ראשונית: 03-7419190 
הקדמה:
נקודת המוצא של הכותבים היא' כי בתביעות מסוג זה הצדדים נדרשים להוכיח שאלות שברפואה באמצעות חוות דעת מומחים, אך חוות דעת אלה אינן תמיד אובייקטיביות, ולעיתים מושפעות מהטיית צד, מהעדפת אסכולה רפואית מסוימת, מבחירה סלקטיבית של ספרות רפואית או ממגבלות אנושיות של זיכרון וניסיון. הבעיה קיימת לא רק אצל מומחים מטעם הצדדים, אלא עלולה להתקיים גם אצל מומחים מטעם בית המשפט.
הכותבים מציבים את הבעיה על רקע ההתפתחות המואצת של הרפואה והיקף הפרסומים הרפואיים, המקשים הן על רופאים והן על בתי המשפט להתעדכן באופן שיטתי ומלא בספרות הרפואית הרלוונטית. לשיטתם, קיים פער בין ההסתמכות המשפטית על חוות דעת מומחה לבין עקרונות הרפואה מבוססת הראיות, שבה חוות דעת מומחה מצויה במדרג ראייתי נמוך יחסית, אלא אם היא נשענת על סקירה מקיפה, עדכנית ומאוזנת של הספרות.
המאמר מתמקד במערכת OpenEvidence, מערכת ייעודית לרופאים, המבוססת על מודל שפה גדול ועל טכנולוגיית RAG, כלומר שליפה ממקורות רפואיים מוגדרים ושילובם בתשובה. מטרת השיטה היא לצמצם את הסיכון ל"הזיות" של בינה מלאכותית באמצעות עיגון התשובה במאמרים שעברו ביקורת עמיתים ובהנחיות קליניות. הכותבים מדגישים כי הכלי אינו אמור להחליף שיקול דעת רפואי או משפטי, אלא לשמש כלי עזר לסקירה מהירה, שקופה ומבוקרת של הספרות הרפואית.
מבחינה מתודולוגית, מדובר במחקר חלוץ ולא במחקר אמפירי מלא. המחקר כלל שתי זרועות. הזרוע הראשונה היתה רטרוספקטיבית, ובחנה את תשובות הכלי ביחס ל-12 פסקי דין מתחומים רפואיים שונים, בהם נפרולוגיה, מיילדות, נוירולוגיה, אונקולוגיה, רדיולוגיה, ראומטולוגיה, פרמקולוגיה, פסיכיאטריה, שיקום ונוירוכירורגיה. לכל מקרה נוסחה שאלה רפואית מרכזית, ותשובת הכלי נבחנה ביחס לספרות הרפואית, לחוות הדעת שהוגשו, ולקו הראייתי שאומץ על ידי בית המשפט. הזרוע השנייה היתה פרוספקטיבית, ובחנה שאלות שעלו בזמן אמת בעת שקילת הכנת חוות דעת רפואיות.
ממצאי המחקר הראשוניים היו חיוביים אך מסויגים. הכלי סיפק תשובות מהירות, מפורטות ומבוססות מקורות, וההפניות שסיפק נמצאו תקפות וללא "הזיות". בחלק גדול מהמקרים הרטרוספקטיביים תשובת הכלי תאמה את הקו הראייתי שאומץ בפסק הדין, או את חוות הדעת שבית המשפט קיבל. עם זאת, נמצאו גם מקרים של אי התאמה, וכן מקרים שבהם ניסוח שונה של השאלה הוביל לתשובה שונה, עניין שהכותבים רואים בו מגבלה מהותית המחייבת פרוטוקול שימוש זהיר.
המאמר מדגיש מספר מגבלות מרכזיות. ראשית, הכלי רגיש לניסוח השאלה, ולכן מי שמפעיל אותו יכול, במודע או שלא במודע, להשפיע על תוצאת הפלט. שנית, גם הספרות הרפואית עצמה אינה חפה מהטיות, כגון הטיות פרסום, הטיות הנובעות ממימון תעשייתי, והיעדר ייצוג מספק של אוכלוסיות שונות. שלישית, קיימת בעיית "קופסה שחורה": גם כאשר הכלי מצטט מקורות אמיתיים, לא תמיד ברור מדוע בחר דווקא במקורות מסוימים ולא באחרים. רביעית, הכלי אינו בוחן מהימנות ראיות, אינו מתרשם מעדים, ואינו מחליף את שיקול הדעת המשפטי של בית המשפט.
חלק חשוב במאמר מוקדש להיבטים אתיים ורגולטוריים. הכותבים סוקרים את עמדות לשכת עורכי הדין, משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית והרשות השופטת, ומדגישים עקרונות משותפים: חובת אימות עצמאי של תוצרי AI, איסור הסתמכות עיוורת, שמירה על פרטיות וסודיות, שקיפות לגבי השימוש בכלי, והותרת האחריות המקצועית בידי האדם. בהקשר של חוות דעת רפואיות לבית המשפט, הכותבים סבורים כי מומחה רפואי העושה שימוש בכלי כזה חייב לגלות זאת, לפרט את השאלות שהופנו לכלי, לצרף או להפנות לדו"ח הכלי, ולאפשר ביקורת של הצדדים ושל בית המשפט.
המסקנה המרכזית של המאמר היא כי לכלי AI רפואיים מתקדמים יש פוטנציאל ממשי לסייע בהכנת חוות דעת מומחים, בעיקר ככלי לסקירה מהירה, יעילה ושקופה של ספרות רפואית, אך אין לראות בהם תחליף למומחה רפואי, לשיקול דעת מקצועי או להכרעה שיפוטית. השימוש הראוי הוא ככלי תומך החלטה, בכפוף לשקיפות, אימות עצמאי ובקרה אנושית.
הכותבים מציעים להרחיב את המחקר למדגם גדול ומגוון יותר של תיקים, לבחון באופן שיטתי את השפעת ניסוח השאלות, לבדוק את איכות הספרות המצוטטת, ולשקול פיילוט מבוקר לשימוש בכלי במסגרת הליכי גישור. ההצעה המעשית המעניינת ביותר מבחינת עולם הגישור היא שימוש שקוף בכלי במסגרת דיון בין הצדדים, תוך פרסום הדיאלוג המלא עם המערכת, כדי לאפשר בחינה משותפת של הספרות הרפואית ולצמצם מחלוקות הנובעות מהטיות מומחים.
בשורה התחתונה: המאמר אינו טוען כי בינה מלאכותית יכולה להכריע בתביעות רשלנות רפואית, אלא כי כלי רפואי ייעודי, מבוקר ושקוף עשוי לשמש שכבת בקרה מקצועית על חוות דעת מומחים. תרומתו האפשרית היא בצמצום הטיות, חיסכון בזמן, הנגשת ספרות רפואית עדכנית, ובמיוחד ביצירת בסיס אובייקטיבי יותר לדיון בשאלות של סטנדרט טיפול וקשר סיבתי.
נספחים:
נספח א מתוקן תשעת המקרים הנוספים בלי טבלה
נספח ב ניתוח השוואתי פסקי דין
נספח ג זרוע פרוספקטיבית
